גירושין מסיימים את הקשר הזוגי, אבל הם אינם מסיימים את ההורות. כאשר יש ילדים, בני הזוג לשעבר נשארים מחוברים זה לזה דרך החלטות יומיומיות כמו בית ספר, חוגים, בריאות, חגים, זמני שהות, נסיעות, אירועים משפחתיים, כסף, גבולות, מסכים, שיעורי בית, ובמקרים רבים גם בני זוג חדשים. כאשר יש ילדים הגישור לגירושין אמור לסייע בהגעה להסכם שייתן לכם כלים לתקשר ביניכם כשטובת הילדים נמצאת בראש סדר העדיפויות.
האתגר הגדול הוא ללמוד לתקשר כהורים, בלי להמשיך להתנהל כבני זוג. זה נשמע פשוט, אבל בפועל זו אחת המשימות המורכבות ביותר אחרי גירושין. הרבה זוגות שהתגרשו ממשיכים לדבר באותו טון, באותן האשמות, באותם דפוסים ובאותן פגיעות שניהלו את סוף הנישואין. כך, גם אחרי שהגירושין הסתיימו משפטית, המלחמה ממשיכה רגשית.
הורות משותפת בגירושין אינה אומרת שחייבים להיות חברים. היא גם לא אומרת שצריך להסכים על הכל. היא אומרת דבר אחד חשוב: הילדים זקוקים לשני הורים שמסוגלים לקבל החלטות בסיסיות לגביהם בלי להפוך כל מחלוקת, למלחמה.
בישראל, כאשר הורים נפרדים, מסדירים את חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים. בגישור אנו קובעים בין השאר את זמני השהות, מזונות, רכוש, וכל נושא אחר שעולה בהסכמה בין ההורים, ולכן יש ערך גדול להסכמות הוריות ברורות, בייחוד כאשר רוצים להתגרש בשלום ולהימנע ממלחמה.
מהי הורות משותפת אחרי גירושין?
הורות משותפת היא מערכת היחסים שבין שני ההורים כהורים, בנפרד מהקשר הזוגי שהיה ביניהם. כלומר, גם אם הזוגיות הסתיימה בכאב, באכזבה או בכעס, עדיין ניתן לבנות קשר הורי מתפקד. לאחר גישור נכון, הורים שלא הצליחו להסתדר כבני זוג יכולים להצליח לשתף פעולה כהורים, כאשר הם פועלים כ”צוות של הילד”, מכבדים הסכמות, נמנעים מלערער זה את סמכותו של זה, ומנהלים קונפליקטים סביב הילד בצורה אחראית .
זו הבחנה חשובה מאוד. לא כל קשר צריך להיות חם, רגשי או קרוב. לפעמים מספיק קשר ענייני, יציב ומכבד. המטרה אינה לחזור לאינטימיות זוגית, אלא ליצור תקשורת הורית שמאפשרת לילדים להרגיש בטוחים בשני הבתים.
העיקרון הראשון: להפריד בין זוגיות להורות
אחד המשפטים החשובים ביותר להורים אחרי גירושין הוא, אנחנו כבר לא זוג, אבל אנחנו עדיין שני ההורים של הילדים שלנו
המשמעות היא שצורת השיחות בין ההורים צריכוה להשתנות. לא עוד שיחות על מי אשם, מי פגע, מי הקריב יותר, מי לא העריך את מי, או למה הנישואין התפרקו. השיחות צריכות לעבור למישור אחר לחלוטין שמחפשות רק את טובת הילדים ומתמקדות בשאלות כמו:
- מה הילד צריך?
- מי לוקח אותו לרופא?
- איך מתנהלים עם שיעורים?
- מה עושים כשיש בעיה בבית הספר?
- איך מחלקים חופשה?
איך מעדכנים זה את זה בלי להיכנס לוויכוח?
מדובר כאן, בשינוי עמוק. במקום תקשורת זוגית טעונה, נבנית תקשורת הורית. במקום “אתה תמיד…” או “את אף פעם…”, עוברים לשפה של משימה: “ביום שלישי יש אספת הורים. מי מגיע?” או “המורה עדכנה שיש ירידה בלימודים. צריך לתאם שיחה.”
למה תקשורת הורית טובה חשובה כל כך לילדים?
ילדים מרגישים את איכות הקשר בין ההורים גם אחרי הגירושין. הם קולטים טון, מבטים, הודעות, שתיקות, איחורים, עקיצות ומאבקים. כאשר ההורים נמצאים בקונפליקט מתמשך, הילד עלול להרגיש שהוא חי בשתי חזיתות. הוא אוהב את שני הוריו, אבל מרגיש שכל אהבה לצד אחד עלולה לפגוע בצד השני.
מחקרים והנחיות מקצועיות מדגישים שילדים מסתגלים טוב יותר כאשר שני ההורים נשארים מעורבים בחייהם, מספקים תמיכה רגשית, עוזרים בענייני היומיום ושומרים על כללים וציפיות להתנהגות. לעומת זאת, קונפליקט הורי מתמשך אחרי הגירושין קשור לסיכון גבוה יותר לקשיים רגשיים והתנהגותיים אצל ילדים, כולל תחושה שהם “לכודים באמצע” בין ההורים .במידה ויש עדיין קשיים ניתן לפנות להדרכה הורית או לכול בעל מקצוע אחר בתחום שיסייע לכם בנקודות שאתם חשים שיש צורך לחזק בהתנהלות שלכם מול הילדים.
לכן, גירושין והגנה על הילדים בזמן ואחרי הגירושין אינם נושא רגשי בלבד. זו אחריות הורית מעשית.
איך מתקשרים בלי להמשיך את הזוגיות?
הדרך הנכונה היא להפוך את התקשורת לקצרה, עניינית, צפויה ומתועדת. לא כל דבר צריך להיאמר בשיחת טלפון. במקרים רבים, דווקא הודעה כתובה מקטינה התפרצות רגשית.
כלל טוב הוא להתייחס לתקשורת כמו לניהול פרויקט משותף חשוב ששמו, הילדים.
הודעה לא טובה:
“שוב שכחת לעדכן אותי, כמו תמיד. אי אפשר לסמוך עליך.”
הודעה טובה יותר:
“ביום חמישי יש חוג בשעה 17:00. הילקוט והבגדים יהיו בתיק. בבקשה תאשר שקיבלת.”
ההבדל אינו רק בנימוס. ההודעה הראשונה פותחת מלחמה. ההודעה השנייה מנהלת מציאות.
מודל מעשי לתקשורת הורית בה ניתן להשתמש, קצרה, עובדתית, מכבדת.
מומלץ להשתמש בארבעה כללים:
- כתבו רק על הילדים, לא על הזוגיות, לא על העבר, לא על האופי של ההורה השני. רק על מה שצריך לדעת או להחליט.
- כתבו קצר, הודעה ארוכה מדי מזמינה תגובה רגשית. עדיף שלושה משפטים ברורים.
- כתבו בלי האשמות, גם אם אתם צודקים, האשמה כמעט תמיד תגרור מגננה ותגובה.
- בקשו פעולה ברורה, “בבקשה תאשר”, “בבקשה עדכני עד מחר”, “האם תוכל לקחת אותו ביום רביעי?”
כאשר התקשורת הופכת צפויה, הילדים מרוויחים. הם לא צריכים לנחש אם ההורים יריבו. הם מרגישים שהמבוגרים מחזיקים את המצב.
לא חייבים שוויון מלא, אך חייבים ערך הורי לשני הצדדים.
אחת הטעויות הנפוצות אחרי גירושין היא לחשוב שהורות משותפת טובה חייבת להיות סימטרית לחלוטין. בפועל, לא תמיד הכול שווה. לפעמים להורה אחד יש עבודה גמישה יותר. לפעמים אחד ההורים גר קרוב יותר לבית הספר. לפעמים ילד צעיר זקוק למעברים הדרגתיים. לפעמים מתבגר רוצה יותר גמישות.הורות משותפת טובה אינה מחייבת שכל משימה תחולק בדיוק חצי-חצי, אלא שההורים יראו זה את זה כבעלי ערך שווה עבור הילד . זה הבדל חשוב. ילד לא צריך שני בתים זהים. הוא צריך שני בתים יציבים ומשלימים האחד את השני.
אחריות הורית משותפת, משמורת משותפת וזמני שהות
בישראל עדיין משתמשים לעיתים במונחים כמו “משמורת משותפת”, אבל בשיח המקצועי והמשפטי יש מעבר הולך וגובר למושגים כמו אחריות הורית משותפת וזמני שהות. המשמעות המעשית היא לא רק איפה הילד ישן, אלא מי אחראי על החלטות, מי מעורב בחינוך, מי זמין רגשית, מי נושא בנטל, ואיך ההורים מקבלים החלטות.
חלוקת האחריות ההורית בגירושין צריכה להתייחס לא רק ללינות, אלא גם לשאלות כמו:
- מי אחראי על קשר עם בית הספר?
- מי קובע תורים רפואיים?
- איך מחליטים על טיפול רגשי?
- מי משתתף באספות הורים?
- מי קונה ציוד?
- מה קורה כשילד חולה?
- איך מחלקים חגים וחופשות?
- איך מתנהלים עם נסיעות לחו"ל?
התוכניות ההוריות שמתקבלות בגישור והן חלק מההסכם חייבות להיות מציאותית, ממוקדת בילדים, ושתסייעה להורים לשפר תקשורת ולמזער קונפליקט.
מה עושים כשיש מחלוקת גם כשיש כבר הסכם?
מחלוקות יהיו. השאלה אינה האם יהיו ויכוחים, אלא איך מנהלים אותם.
בגישור גירושין נקבע מראש בהסכם מנגנון לפתרון מחלוקות. לדוגמא מתחילים בהודעה כתובה ומכבדת. במידה ואין הסכמה, שיחה טלפונית קצרה. במידה ולא נמצא פתרון, פגישה במקום ניטראלי, ואם עדיין אין פתרון, פגישה עם מגשר. ורק לבסוף אם אין ברירה, פנייה לערכאה משפטית.
המנגנון הזה חשוב כי הוא מונע מכל מחלוקת להפוך למלחמה. במקום שכל שינוי בחוג, טיפול או חופשה יוביל להתכתבות קשה, יש דרך מוסכמת להתמודד.
ממה חשוב להימנע?
יש כמה דברים שפוגעים במיוחד בהורות משותפת:
- לא להשתמש בילדים כשליחים.
- לא לבקש מהם להעביר מסרים.
- לא לחקור אותם על הבית השני.
- לא לדבר רע על ההורה השני.
- לא לגלגל אליהם פחדים כלכליים.
- לא להשתמש בזמני שהות ככלי ענישה.
- לא לאיים בביטול מפגש בגלל כעס על ההורה השני.
- לא להפוך כל איחור או טעות להוכחה לכך שההורה השני “לא ראוי”.
כאשר ההתנהלות הזו חוזרת על עצמה, היא עלולה ליצור אצל הילד תחושת נאמנות כפולה, ולעיתים אף להוביל לתהליכים קשים של התרחקות מהורה אחד. בנושא ניכור הורי צריך להיזהר משימוש קל מדי במונח, אבל גם לא להתעלם ממצבים שבהם ילד נמשך לתוך קמפיין רגשי נגד אחד ההורים. כאשר יש חשש אמיתי לניכור הורי או לפגיעה בקשר עם אחד ההורים, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי מתאים.
ומה לגבי מזונות במשמורת משותפת?
כאן חשוב לדייק. משמורת משותפת או זמני שהות רחבים אינם מבטלים אוטומטית מזונות.
פסק הדין הידוע בע"מ 919/15 השפיע משמעותית על חישוב מזונות לילדים בגילאי 6 עד 15 במצבים של משמורת פיזית משותפת, תוך התחשבות בזמני השהות וביכולות הכלכליות של שני ההורים. אולם בפועל, כל מקרה נבחן לגופו גיל הילדים, הכנסות ההורים, חלוקת הזמנים, צרכים מיוחדים, הוצאות חינוך ובריאות, מדור, ופערים כלכליים.
בגישור אנחנו מדברים על חלוקת נטל הוגנת, לפי טובת הילד, זמני השהות והיכולת הכלכלית של ההורים.
ומה עושים כשיש אלימות כלכלית או חוסר איזון חריף?
גישור אינו אמור לטשטש פערי כוח. כאשר יש גירושין ואלימות כלכלית, הסתרת מידע, שליטה בכסף, מניעת גישה לחשבונות, או תלות כלכלית קשה, צריך לנהל את ההליך בזהירות. במקרים כאלה חשוב שהמגשר יוודא שלשני הצדדים יש מידע מלא, יכולת לקבל ייעוץ עצמאי, והבנה של הזכויות והחובות של שני הצדדים.
גישור טוב אינו אומר “להיפגש באמצע” בכל מחיר. הוא אמור לייצר תהליך בטוח, שקוף והוגן לשני הצדדים. אם אין תנאי בסיסי של ביטחון, שקיפות ורצון אמיתי לנהל משא ומתן, ייתכן שיהיה צורך בליווי משפטי או בהחלטות שיפוטיות.
יתרונות גישור גירושין בהורות משותפת
גישור גירושין מתאים במיוחד להורים משום שהוא עוסק לא רק בסיום הקשר, אלא גם בבניית החיים שאחרי. הוא מאפשר לדבר על הכאב, אבל לא להיתקע בו. הוא מאפשר לבנות הסכם גירושין בהסכמה, אבל גם להכניס לתוכו מנגנונים מעשיים להמשך הדרך.
היתרונות המרכזיים של הסכם הגירושין הם:
- שליטה של ההורים בתוצאה.
- פחות הסלמה ופחות מלחמה.
- יכולת להתאים את ההסכם למשפחה הספציפית.
- שמירה טובה יותר על הילדים.
- חיסכון בזמן ובעלויות.
- בניית תקשורת הורית לעתיד.
גישור אינו קסם. הוא דורש בגרות, הקשבה ונכונות לוותר על הרצון לנצח בכל נקודה. אבל כאשר יש ילדים, השאלה החשובה אינה מי ניצח. השאלה היא האם הילדים נשארו מוגנים
כללים מעשיים להורות משותפת אחרי גירושין
כדאי לאמץ כמה כללים פשוטים:
- קבעו ערוץ תקשורת קבוע, רצוי כתוב.
- אל תנהלו שיחות קשות ליד הילדים.
- אל תענו מיד כשאתם כועסים. חכו, נסחו מחדש, ואז שלחו.
- הפרידו בין “לא נעים לי” לבין “לא טוב לילד”.
- אל תנסו לשלוט בכל מה שקורה בבית השני.
- הסכימו על נושאים שאינם ניתנים למשא ומתן: בטיחות, בריאות, בית ספר, אלימות, שינה, טיפול רגשי.
- על דברים קטנים יותר, למדו לשחרר.
- עדכנו זה את זה בעניינים חשובים בלי להשתמש בעדכון ככלי כוח.
- אל תתחרו על אהבת הילדים.
- זכרו שהילדים צריכים רשות רגשית לאהוב את שני ההורים.
סיכום: הורות משותפת היא לא זוגיות בתחפושת
הורות משותפת אחרי גירושין אינה המשך הנישואין. היא גם לא חברות כפויה. זו מערכת יחסים הורית חדשה, שמטרתה לאפשר לילדים לגדול עם שני הורים נוכחים, יציבים ואחראים.
אפשר להתגרש בשלום ולהימנע ממלחמה, גם אם יש כאב, כעס ופערים. זה דורש שפה חדשה, גבולות חדשים, הסכמות ברורות ומוכנות לשים את טובת הילד לפני הרצון להוכיח מי צודק.
גישור גירושין נותן להורים בדיוק את המסגרת הזו: מקום לדבר, להבין, להסכים, ולבנות הורות שאינה ממשיכה את הזוגיות, אלא מחליפה אותה בשיתוף פעולה הורי מכבד.
בסוף, הילדים אינם צריכים שההורים שלהם יחזרו להיות זוג. הם חייבים לדעת ששני ההורים מסוגלים להיות שם בשבילם, מבלי להפוך אותם לקורבנות, בשדה הקרב של הפרידה.