איך עושים סדר בפנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי מנהלים ובוחרים דרך חלוקה שמתאימה לשני הצדדים
כשמתחילים לדבר על חלוקת רכוש בגירושין, הדירה וחשבון הבנק בדרך כלל נמצאים מיד על השולחן. דווקא הזכויות שנצברו במשך שנים בעבודה כמו פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות ופיצויי פרישה – נשארות לעיתים מאחור, משום שחלקן אינן כסף שאפשר לראות או להשתמש בו היום. אלא שלעתים קרובות מדובר באחד הנכסים הכלכליים הגדולים ביותר של המשפחה.
הקושי אינו רק לדעת "כמה מגיע לכל אחד". צריך להבין מה נצבר בתקופה המשותפת, מהו סוג המוצר, מה ניתן להעביר ישירות, מה עדיף להשאיר עד הפרישה, מה המשמעות של היוון או קיזוז מול הדירה, ואילו השלכות מס ופנסיה עלולות להיות לכל החלטה. בתוך סכסוך לגירושין, כשהלחץ גבוה וכל צד זקוק לוודאות, החלטה שנראית פשוטה היום עלולה להשפיע על הביטחון הכלכלי בעוד עשר, עשרים או שלושים שנה.
סיכום קצר
בישראל, זכויות סוציאליות ופנסיוניות שנצברו בתקופה המשותפת הן בדרך כלל חלק מאיזון המשאבים בין בני זוג נשואים, גם אם הן רשומות רק על שם אחד מהם. אבל לא מחלקים אוטומטית "חצי מכל קופה". תחילה ממפים את הזכויות ואת תקופת הצבירה המשותפת, בודקים את סוג המוצר ואת השווי הכלכלי שלו, ורק אחר כך בוחרים את דרך האיזון, חלוקה באמצעות הגוף המשלם ובחיסכון באמצעות צבירת כספים, פתיחת חשבון חדש על שם בן הזוג לשעבר, שמכונה לעיתים בפרקטיקה "קופה מלווה" – היוון ותשלום מיידי, קיזוז מול נכס אחר, תשלום במועד הבשלת הזכות, או פתרון משולב. בגישור אפשר להשוות כמה חלופות ולבחור פתרון שמאזן בין הוגנות, נזילות בהווה וביטחון כלכלי לעתיד.
למי המאמר מתאים?
• לזוגות שנמצאים בתחילת תהליך גירושין ורוצים להבין מה בכלל צריך לאסוף ולבדוק.
• למי שיש פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות או כמה קופות גמל ואינו יודע כיצד הן משתלבות באיזון המשאבים.
• לזוגות ששוקלים לקזז זכויות פנסיוניות מול דירת המגורים, חסכונות או נכסים אחרים.
• למי שמתלבט בין תשלום מיידי מהוון לבין חלוקה עתידית במועד הפרישה.
• למי שרוצה גירושין ללא מלחמות, אבל גם לא רוצה לוותר על ביטחון כלכלי מתוך לחץ.
• לזוגות בגישור שמעוניינים לעבוד עם אקטואר או מומחה פיננסי אחד מוסכם ולבנות הסכם ישים.
במאמר זה נעסוק ב:
- אילו זכויות סוציאליות נכנסות לתמונה בגירושין.
- המסגרת המשפטית בישראל וההבדל בין איזון משאבים לבין חוק חלוקת החיסכון הפנסיוני.
- מועד הקרע, התקופה המשותפת ותפקיד האקטואר.
- ארבע דרכים מעשיות לחלוקת הזכויות והיתרונות והחסרונות של כל אחת.
- פסקי דין ישראליים שממחישים היוון, דחייה ופתרונות משולבים.
- איך גישור מאפשר לבנות איזון כלכלי רחב: נכסים, פנסיה, תזרים, הטבות והוצאות שני הבתים.
- טעויות שכדאי להימנע מהן ושאלות נפוצות.
מה נכלל בזכויות הסוציאליות בגירושין?
המונח "זכויות סוציאליות" רחב יותר מהמילה "פנסיה". במסגרת איזון הרכוש עשויות להיכלל זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות, וכן מוצרים פנסיוניים וביטוחיים שונים שנצבר בהם רכיב חיסכון. ביטוח מנהלים, למשל, אינו מוצר אחיד, פוליסות מתקופות שונות עשויות להיות בנויות אחרת, ולכן לפני שקובעים כיצד לחלק אותן צריך לזהות את סוג הפוליסה ואת רכיביה.
העיקרון החשוב הוא שהשאלה איננה רק "על שם מי הקופה". ככלל, לצורך איזון המשאבים בוחנים את החלק שנצבר בתקופה המשותפת. זכויות שנצברו לפני תחילת השיתוף או לאחר מועד הקרע עשויות לקבל טיפול שונה, בהתאם לנסיבות ולמסגרת המשפטית שחלה על בני הזוג.
הזכויות הסוציאליות הן חלק מתמונה רחבה יותר של איזון משאבים, ולכן נכון לבחון אותן יחד עם הדירה, החסכונות, החובות והכנסות שני הצדדים, ולא כקופה בודדת.
חשוב להבחין בין זכויות שהן נכסים בני איזון לבין זכויות והטבות שמשפיעות על המצב הכלכלי לאחר הפרידה. נקודות זיכוי במס הכנסה, קצבת ילדים והטבות מסוימות של הביטוח הלאומי אינן קופת חיסכון שנצברה בתקופת הנישואין ולכן אינן "מתחלקות" כמו פנסיה או קרן השתלמות. עם זאת, כאשר בונים תמונה כלכלית אמיתית של שני משקי הבית לאחר הגירושין, לא נכון להתעלם מהן. הן עשויות להשפיע על ההכנסה נטו, על תקציב הילדים ועל היכולת של כל אחד מההורים לעמוד בהוצאותיו.
מה חשוב לדעת בישראל?
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, הוא נקודת המוצא לבני זוג נשואים שעליהם חל הסדר איזון המשאבים. סעיף 5(ג) מבהיר כי "כלל נכסי בני הזוג" כולל גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. המשמעות המעשית היא שגם זכות שתשולם רק בעתיד יכולה להיות בעלת ערך בר-איזון היום.
לצד חוק יחסי ממון קיים חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014. החוק יצר מנגנונים שמאפשרים, כאשר פסק הדין או ההסכם המאושר עומדים בתנאים הנדרשים, לרשום את הזכאות אצל הגוף המשלם ולבצע את החלוקה באמצעותו. רשות המסים מבחינה בהקשר זה בין חיסכון באמצעות צבירת זכויות כגון פנסיה תקציבית, קרן פנסיה ותיקה וקופת ביטוח ישנה, לבין חיסכון באמצעות צבירת כספים, לרבות סוגים שונים של קופות גמל ואף קופת גמל להשקעה.
חשוב לא לערבב בין שני החוקים. הזכות המהותית לאיזון נובעת מהמשטר הרכושי החל על בני הזוג; החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני מספק מנגנון ביצוע מיוחד לחיסכון הפנסיוני שהוא מגדיר. בית המשפט העליון בבע"מ 4860/16 הדגיש כי בן הזוג לשעבר רשאי להשתמש במנגנון הרישום אצל הגוף המשלם, אך אין בכך בהכרח כדי להפוך אותו למסלול היחיד למימוש הזכות בין בני הזוג.
קרן השתלמות ממחישה היטב את ההבדל. היא נכללת במפורש במסת הנכסים לצורך איזון משאבים, אבל אינה מטופלת אוטומטית כמו כל מוצר שנכלל במנגנון המיוחד של חוק חלוקת החיסכון הפנסיוני. לכן לעיתים מאזנים את שוויה באמצעות תשלום, קיזוז מול נכס אחר או מנגנון שנקבע בהסכם. גם בביטוח מנהלים יש לבדוק תחילה את סוג הפוליסה ולא להניח שכל פוליסה מתנהגת באותה צורה.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי, אקטוארי, פנסיוני או מיסויי לפי הנתונים הספציפיים של בני הזוג.
מועד הקרע והתקופה המשותפת – מדוע היתרה בדוח הנכסים אינה הסכום שמחלקים
אחת הטעויות הנפוצות היא לפתוח דוח שנתי, לראות יתרה של מיליון ש"ח ולהניח שמחצית ממנה שייכת לבן הזוג השני. החישוב אינו עובד כך. צריך לזהות מה היה קיים לפני התקופה המשותפת, מה נצבר במהלכה, מה נצבר לאחר מועד הקרע, ומה קרה לתשואות, להפקדות ולרכיבי הפיצויים לאורך השנים.
גם קביעת "מועד הקרע" אינו תמיד פשוט לדוגמא כיום הגט. בפועל הוא יכול להיות נושא להסכמה או למחלוקת, ובמקרים מסוימים הוא נגזר ממועד שבו הסתיים השיתוף הכלכלי בפועל. מאחר ששינוי של כמה חודשים או שנים עשוי לשנות את החישוב, כדאי להגדיר את המועד במפורש ולא להשאיר אותו כהנחה לא מדוברת.
במקרים פשוטים יחסית ייתכן שהנתונים ברורים. במקרים מורכבים כשיש לדוגמא פנסיה תקציבית, פוליסות ותיקות, כמה מקומות עבודה, פרישה מוקדמת, רכיבי פיצויים, פערי צבירה גדולים או רצון לבצע היוון – חוות דעת אקטוארית יכולה להיות כלי מרכזי. אקטואר אינו מחליף ייעוץ משפטי או מס, אבל הוא מאפשר לבני הזוג לעבוד עם מספרים ולא עם תחושות.
איך מחלקים בפועל? ארבע דרכים אפשריות
1. חלוקה באמצעות הגוף המשלם, כולל פתיחת חשבון חדש ("קופה מלווה")
כאשר הזכות והמוצר נכנסים למסגרת הסכם חלוקת החיסכון הפנסיוני וההסכם מקצועי והוא נוסח כנדרש, ניתן להציג את ההסכם לגוף המשלם ולפתוח אצלו קופה מלווה. היתרון הוא שהביצוע אינו נשען רק על כך שאחד מבני הזוג יעביר כסף לשני בעתיד. עם זאת, החוק מבחין בין חיסכון באמצעות צבירת כספים לבין חיסכון באמצעות צבירת זכויות, ולכן דרך הביצוע אינה זהה בכל מוצר.
בחיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים, סעיף 6 לחוק קובע מנגנון ממשי של פיצול. לאחר שניתן פסק דין מתאים ונרשמה הערה אצל הגוף המשלם, הגוף המשלם פותח חשבון חדש בקופת הגמל על שמו של בן הזוג לשעבר ומעביר אליו את הסכום שנקבע לפי החוק. זהו המנגנון שמכונה לעיתים אצל אנשי מקצוע "קופה מלווה". חשוב להבין אין מדובר במונח שהחוק עצמו משתמש בו ואינו מוצר פנסיוני חדש מסוג נפרד, אלא חשבון חדש שנפתח על שם בן הזוג לשעבר לצורך ביצוע החלוקה.
היתרון הגדול הוא שהחלק שהועבר כבר אינו נשאר רק כהתחייבות עתידית בין בני הזוג. החוק אף קובע שהעברה לפי מנגנון זה אינה נחשבת משיכה. עם זאת, עצם פתיחת החשבון אינה הופכת את הכספים לנזילים: אופן ומועד המשיכה תלויים בסוג המוצר, בדין ובהוראות המס החלות עליו. לכן לא נכון לכתוב באופן גורף שכל "קופה מלווה" ניתנת למשיכה מיד, וגם לא שכל הכספים בה מתקבלים דווקא כשבן הזוג החוסך המקורי מגיע לגיל פרישה.
בחיסכון באמצעות צבירת זכויות – למשל פנסיה תקציבית, קרן פנסיה ותיקה ובמקרים מסוימים קופת ביטוח ישנה, המנגנון שונה. בדרך כלל לא פותחים באותו אופן חשבון חדש שאליו מועברת כבר היום יתרה כספית, אלא רושמים את פסק הדין והחלק המגיע לבן הזוג לשעבר משולם בהתאם לכללי המוצר כאשר הזכות או הקצבה משתלמת. לכן "קופה מלווה" היא פתרון ישים וחשוב, אבל היא אינה פתרון אחיד לכל סוגי הזכויות הסוציאליות.
גם ברכיב הפיצויים יש מנגנון מיוחד. לאחר שמתקיימת הזכאות להעברת רכיב הפיצויים, החוק מאפשר לבן הזוג לשעבר, לפי התנאים הקבועים בו, לבחור בין העברה למרכיב התגמולים בחשבון שנפתח על שמו, העברה לחשבון חדש מתאים בקופת גמל, או קבלת הסכום ישירות. כל חלופה עשויה לשאת השלכות מס שונות. זהו עוד מקום שבו חשוב שהסכם הגירושין לא יסתפק במילים "הפנסיה תחולק", אלא יקבע מנגנון שניתן לבצע בפועל.
2. היוון – תשלום מיידי במקום המתנה לשנים
בהיוון מחשבים את הערך הנוכחי של זכויות שעתידות להשתלם בעתיד, ובמקום תשלומים עתידיים מתבצע איזון כספי כיום. היתרון הוא ניתוק כלכלי מהיר יותר. החיסרון הוא שהיוון דורש הנחות אקטואריות ומקור מימון, ויכול להעביר סיכונים מצד אחד לאחר. לכן אין להסתפק בחיבור פשוט של יתרות.
3. קיזוז מול נכסים אחרים
אפשר להגיע להסכמה שבה צד אחד שומר על חלק גדול יותר מהזכויות הפנסיוניות, והצד השני מקבל בתמורה יותר מנכס אחר – למשל חלק גדול יותר בכספים נזילים או בדירת המגורים. זה פתרון שיכול להיות מצוין כאשר אחד הצדדים זקוק לדיור או להון מיידי, אבל הוא מחייב להשוות ערכים נטו ולא רק סכומים נומינליים. מיליון ש"ח בפנסיה עתידית אינם בהכרח שקולים למיליון ש"ח נזילים היום.
כאשר שוקלים קיזוז מול חלוקת דירת המגורים, כדאי לבחון במקביל גם משכנתה, מסים, עלות דיור חלופי ויכולת מימון, כדי שהפתרון יהיה ישים ולא רק מאוזן על הנייר.
4. פתרון משולב – חלק עכשיו וחלק בעתיד
לעיתים הפתרון הטוב ביותר אינו לבחור בין "הכול עכשיו" ל"הכול בפרישה". ניתן לאזן חלק מהפער מכספים נזילים, להשאיר חלק מהפנסיה לחלוקה עתידית באמצעות הגוף המשלם, ולהגדיר תשלום נוסף במועד שבו קרן מסוימת הופכת לנזילה. פתרון כזה יכול לפזר את הסיכון ולשמור גם על נזילות בהווה וגם על ביטחון פנסיוני.
מה מלמדת הפסיקה בישראל? חמישה פסקי דין שמציגים מסלולים שונים
הפסיקה אינה מלמדת על "נוסחה אחת" שמתאימה לכל זוג. היא מדגישה את הצורך להתאים את דרך הביצוע לנסיבות, לנזילות, לפערי הכנסה, לסוג הזכויות וליכולת של הצד המשלם לבצע את האיזון.
• בע"מ 4860/16, בית המשפט העליון – החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני הוא מנגנון חשוב לביצוע החלוקה, אך אינו מבטל את הזכות המהותית מכוח דיני הרכוש ואינו בהכרח המסלול היחיד בין בני הזוג.
• תמ"ש (באר שבע) 3288-03-14, 7.7.2015 – נדונה מחלוקת חריגה שבה דווקא האישה בעלת הזכויות העודפות ביקשה לשלם לבעל סכום חד-פעמי מיד, והוא ביקש להמתין למועד גמילת הזכויות. בית המשפט הדגיש כי בחירת המסלול תלויה בנסיבות המקרה ולא בכלל מסויים אחד.
• תמ"ש (חיפה) 44621-06-11, 7.4.2013 – בית המשפט הורה על היוון של זכויות עתידיות. בין השיקולים היו פערים כלכליים, גיל הצדדים, מועד פרישה קרוב, מכירת דירת המגורים והחשש שהאישה תיוותר ללא קורת גג.
• תלה"מ (חיפה) 42376-02-17, 15.12.2019 – בית המשפט העדיף היוון מיידי, בין היתר על רקע פערי השתכרות משמעותיים וקיומה של קרן השתלמות נזילה שממנה היה ניתן לבצע את התשלום בלי לממש נכסים אחרים.
• תלה"מ (חיפה) 70391-11-18, 25.7.2021 – חוות הדעת כללה זכויות שחלקן לפדיון מיידי וחלקן לפדיון דחוי. בהחלטה נקבע איזון נוכחי של 534,149 ש"ח, תשלום נוסף בעת פרישת האישה, סכום נוסף במועד עתידי ופסיקתות לקרנות הפנסיה – דוגמה ברורה לפתרון היברידי.
שתי דוגמאות ומה אפשר ללמוד מהן בגישור
דוגמה ראשונה – פנסיה מול קורת גג: בתמ"ש 44621-06-11 בני הזוג חיו יחד כ-38 שנים והיו בשנות השישים לחייהם. הדירה נמכרה, לאישה לא היה מקור הכנסה יציב והבעל היה כשנתיים לפני פרישה. האקטואר הציג חלופה של תשלום מהוון של כ-106,000 ש"ח לעומת תשלום מאוחר יותר. בית המשפט בחר בהיוון, בין היתר משום שהכסף יכול היה להגיע מתוך חלקו של הבעל בתמורת הדירה ולאפשר לאישה להתמודד עם הצורך בדיור. מנקודת מבט גישורית, השיעור אינו ש"פנסיה תמיד צריכה להפוך למזומן", אלא שצריך לחבר את הפנסיה לצורך האמיתי של היום, במקרה הזה דיור, ולבדוק אם קיים מקור מימון סביר.
דוגמה שנייה – פתרון היברידי במקום החלטת "או-או": בתלה"מ 70391-11-18 המומחה העריך זכויות ממקורות שונים, שחלקן ניתנות למימוש מיד וחלקן רק בעתיד. התוצאה לא הייתה חלוקה אחידה של כל הקופות. נקבע תשלום משמעותי עכשיו, תשלום הפוך בעת פרישת האישה, מנגנון למענקי פרישה נוספים, תשלום נוסף בעתיד והוראות נפרדות לקרנות הפנסיה. זה בדיוק סוג החשיבה שיכול להיות שימושי בגישור: לבנות סל פתרונות ולא לנסות לכפות כלי אחד על כל סוגי הנכסים.
איך גישור יכול לעזור בפועל בחלוקת זכויות סוציאליות?
יתרונות הגישור בנושא הזה אינם מסתכמים בכך שהשיחה רגועה יותר. היתרון המרכזי הוא שאפשר להפוך מחלוקת טכנית ומאיימת לתהליך החלטה מסודר. ניתן גם לתפור פתרונות יחודיים לזוג עצמו. כך ניתן להתמודד בגישור עם האתגרים:
1. צילום מצב כלכלי מלא – אוספים דוחות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים, אישורי יתרות, תלושי שכר ונתונים על רכיבים שנצברו לפני התקופה המשותפת. אבל המיפוי אינו צריך להסתיים בנכסים. כאשר רוצים להבין כיצד ייראו החיים הכלכליים לאחר הפרידה, כדאי למפות גם את ההכנסה נטו הצפויה של כל אחד מההורים, נקודות זיכוי שעשויות להשתנות בעקבות המצב המשפחתי, קצבת ילדים והטבות רלוונטיות אחרות. אם לא יודעים היכן מנוהלים חסכונות, ניתן להיעזר בכלים רשמיים כמו "הר הכסף" ובמידע מהמסלקה הפנסיונית לפי הצורך.
- שאלות הפתיחה בגישור לפני שמתווכחים על התוצאה של ההסכם – מהו מועד הקרע? אילו זכויות מוסכמות? האם יש מחלוקת לגבי תקופת הצבירה? האם אחד הצדדים זקוק לנזילות לצורך דיור? האם יש פערי פנסיה גדולים וכדומה.
3. בדיקה מקצועית משותפת – כאשר יש מורכבות, אפשר להסכים על אקטואר אחד ניטרלי שיציג לשני הצדדים את אותו בסיס נתונים. במידת הצורך משלבים ייעוץ משפטי עצמאי וייעוץ מס או פנסיה.
4. במידת הצורך ניתן לבנות לפחות שתי חלופות – למשל חלוקה עתידית לפי החוק מול היוון, או היוון חלקי מול קיזוז בדירה. הדבר מחייב עובדות מספריות. ברגע שיש מספרים, הדיון עובר מעמדות – "אני לא נוגע בפנסיה שלי" – לאינטרסים – "אני צריך ודאות בפרישה" או "אני צריכה הון כדי להקים בית".
5. בדיקת התזרים של שני הבתים – איזון טוב אינו נמדד רק בשווי הנכסים שכל צד מקבל ביום חתימת ההסכם. צריך לבדוק גם ממה כל אחד יחיה בחודש הבא. לכן לצד שכר, משכנתה, שכירות והוצאות הילדים, כדאי להביא בחשבון גם נקודות זיכוי במס, קצבת ילדים והטבות רלוונטיות אחרות ככל שקיימת זכאות להן. המטרה אינה "לחלק" זכויות שהחוק מעניק לאחד ההורים, אלא להבין את התמונה נטו ולבנות הסכמות שניתן לקיים לאורך זמן.
החלטה רכושית שנראית שוויונית על הנייר עלולה להיות בעייתית אם צד אחד נשאר עם פנסיה עתידית גבוהה אבל כמעט ללא נזילות, או אם אחד ההורים נושא בהוצאות חודשיות גבוהות משמעותית בלי שההסכם מביא בחשבון את התזרים האמיתי שלו. כאשר יש ילדים, חשוב שהפתרון יאפשר ככל האפשר קיום של שני בתים יציבים, בלי לערב את הילדים עצמם במחלוקת הכספית.
6. ניסוח מנגנון שניתן לבצע – ההסכם צריך להגדיר סכומים או נוסחאות, מועדים, הצמדה אם נדרשת, מי פונה לגוף המשלם, אילו פסיקתות ייחתמו ומה קורה אם גוף מוסדי דורש תיקון טכני. הסכם טוב נבחן גם ביום שאחרי החתימה.
את החלוקה הסופית נכון לשלב בתוך הסכם גירושין שמחבר בין רכוש, חובות, דיור, ילדים ומנגנון יישום ברור.
פתרונות גישוריים גמישים וחכמים, לא רק חלוקה של "חצי-חצי"
בגישור אפשר לחשוב על התמונה הכלכלית בארבעה "סלים – כסף נזיל שקיים עכשיו, ביטחון פנסיוני, דיור וחובות, ותזרים חודשי לאחר הפרידה של כל אחד מבני הזוג. בסל הרביעי נמצאים השכר נטו, הוצאות שני הבתים, הוצאות הילדים וכן קצבאות והטבות מס שעשויות להשפיע בפועל על הכנסת כל אחד מההורים. המטרה אינה לתת לכל צד בדיוק חצי מכל פריט, אלא להגיע להסדר שמאזן בין הרכוש, העתיד הפנסיוני והיכולת הכלכלית לקיים את החיים החדשים.
- מודל היברידי -חלק מהפער משולם עכשיו, וחלק נשאר לחלוקה עתידית דרך הקרן.
- קיזוז נטו מול דירה – אם אחד הצדדים מקבל יותר מהדירה, משווים את שווי הזכויות לאחר היוון, מס וסיכונים – לא "שקל מול שקל" לפי יתרת הדוח.
- תשלום בשלבים – סכום ראשון בעת אישור ההסכם, סכום נוסף כשהקרן הופכת לנזילה, ויתרה בפריסה מוסכמת עם תאריכים ובטוחות מתאימות.
- שני תרחישים אקטואריים – לבקש מהמומחה להציג לצדדים גם חלופת היוון וגם חלופת מימוש עתידי, כדי שהבחירה תהיה כלכלית ולא רגשית.
- בדיקת יישום לפני חתימה – לפני שמתחייבים למנגנון יצירתי, בודקים עם הגוף המוסדי והמומחים שהפתרון ניתן לביצוע ושאין בו הפתעת מס או פגיעה בלתי מתוכננת בכיסוי פנסיוני.
כאשר ההחלטה משפיעה על יכולת הקמת שני משקי בית, כדאי לקרוא גם את המאמר על תקציב לשני בתים, משום שהשאלה "מה שווה יותר" אינה נפרדת מהשאלה "ממה נחיה בשנים הקרובות".
איזון כלכלי אחרי גירושין: מה לגבי נקודות זיכוי, קצבת ילדים והטבות?
כאשר בוחנים את המצב הכלכלי של בני זוג לאחר פרידה, כדאי להבדיל בין שני סוגים של זכויות. מצד אחד נמצאים נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, כמו פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות, שאותם עשוי להיות צורך לאזן. מצד שני קיימות זכויות שוטפות הנובעות מהמצב המשפחתי, מההורות ומהדין, כמו נקודות זיכוי במס הכנסה וקצבאות מסוימות של הביטוח הלאומי.
אלה אינן זכויות שאפשר פשוט להעביר מהורה אחד לאחר במסגרת הסכם גירושין. הזכאות נקבעת על פי החוק והנתונים של כל אחד מההורים. אבל מבחינה כלכלית הן בהחלט עשויות להיות רלוונטיות.
נקודות זיכוי במס הכנסה
גירושין ושינוי במבנה המשפחה עשויים להשפיע על נקודות הזיכוי שלהן זכאי כל אחד מההורים. בין היתר קיימת משמעות לשאלה אצל מי נמצאים הילדים, מי מקבל את קצבת הילדים ובמצבים מסוימים גם להשתתפות של הורה החי בנפרד בכלכלת ילדיו.
לכן, כאשר משווים בין ההכנסות של שני ההורים, נכון להסתכל ככל האפשר על הכנסה נטו אמיתית, ולא רק על שכר הברוטו. שני הורים שמשתכרים אותו שכר ברוטו אינם בהכרח נשארים עם אותה הכנסה פנויה לאחר מס.
עם זאת, הסכם גירושין אינו יכול להעניק נקודות זיכוי בניגוד לדיני המס. כאשר לנקודות הזיכוי יש משמעות כספית מהותית, נכון לבדוק את הזכאות מול רשות המסים או עם איש מקצוע מתאים.
קצבת ילדים והטבות ביטוח לאומי
גם קצבת הילדים אינה נכס שנצבר ולכן אינה חלק מאיזון המשאבים. עם זאת, היא כסף שנכנס מדי חודש למשק הבית ומשמש להוצאות הילדים ולכן יש היגיון להתייחס אליה בבניית התקציב המשפחתי לאחר הפרידה.
לפי כללי הביטוח הלאומי, אצל הורים גרושים קיימים כללים לגבי ההורה שאליו משולמת קצבת הילדים. ההורים יכולים במצבים המתאימים להסדיר ביניהם כיצד הסכום ישמש או יחולק ביניהם, אך אין פירוש הדבר שהם רשאים לשנות בעצמם את כללי הזכאות של הביטוח הלאומי.
בנוסף, פרידה וגירושין עשויים להשפיע על זכאות להטבות נוספות. לדוגמה, משפחה העונה להגדרת משפחה עצמאית עשויה להיות זכאית להטבות שונות, ובתנאים הקבועים בדין עשויה להיות גם זכאות למענק לימודים.
ומה לגבי "חיסכון לכל ילד"?
כספי "חיסכון לכל ילד" שייכים לילד ואינם נכס של ההורים שצריך לחלק במסגרת איזון הרכוש. אבל יש כאן סוגיה מעשית שכדאי להסדיר, מי מההורים מטפל בתוכנית, מי בוחר את הגוף החוסך ואת מסלול ההשקעה, והאם ממשיכים להפקיד לחיסכון סכום נוסף מקצבת הילדים.
לכן כדאי שהורים בגישור יבדקו גם את הנושא הזה כחלק מהסדרת ההתנהלות הכלכלית עבור הילדים, מבלי לערב את כספי הילד באיזון הרכוש ביניהם.
למה זה חשוב בגישור?
כאן נמצא אחד היתרונות המעשיים של הגישור. אפשר להחזיק בו־זמנית שתי תמונות: מאזן הנכסים והתקציב החודשי העתידי.
ייתכן ששני הסדרים יהיו שווים מבחינה אקטוארית, אבל אחד מהם יהיה הרבה יותר ישים עבור המשפחה. לדוגמה, הורה יכול לקבל נכס בעל שווי גבוה אך להישאר עם תזרים חודשי נמוך, בעוד שהורה אחר מקבל פחות הון אך נהנה מהכנסה נטו גבוהה יותר. כאשר מסתכלים רק על שווי הדירה והפנסיה, אפשר לפספס את הפער הזה.
לכן בתהליך גישור נכון לשאול לא רק "כמה יקבל כל אחד?", אלא גם:
- מה תהיה ההכנסה נטו של כל אחד לאחר הפרידה?
- אילו קצבאות והטבות משולמות בפועל לכל משק בית?
- אילו הוצאות ילדים מוטלות על כל אחד מההורים?
- האם הפתרון מאפשר לשני ההורים לקיים בית יציב לאורך זמן?
כך האיזון הופך מחישוב טכני של נכסים לתכנון כלכלי מעשי של החיים שאחרי הגירושין.
מיסוי – אל תקבלו החלטה על בסיס הברוטו בהכנסות
לחלוקת חיסכון פנסיוני עשויות להיות השלכות מס שונות לפי סוג המוצר, דרך ההעברה והסכומים. רשות המסים מפרסמת מנגנון ייעודי להעברת כספים מקופות גמל לבן הזוג לשעבר במסגרת החוק, ובתנאים מסוימים קיימים גם הסדרי פטור. הנתונים והתקרות מתעדכנים, ולכן לא נכון לכתוב או להניח כלל קבוע כמו "בכל חלוקה לחשב 35% מס".
יש להבחין גם בין העברה בהתאם לחוק לבין משיכה מוקדמת של כספים פנסיוניים. משיכה מוקדמת עלולה להיות אירוע אחר לחלוטין מבחינת מס, כיסויים וזכויות עתידיות. לפני היוון, משיכה או קיזוז משמעותי, כדאי לבדוק את התוצאה נטו עם גורם מקצועי מתאים כמו יועץ מס ואקטואטור.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להסתכל רק על יתרת הקופה ביום הפרידה ולחלק אותה לשניים בלי לבדוק את תקופת הצבירה ואת תנאי הפדיון.
- לוותר על פנסיה או ביטוח מנהלים תמורת חלק גדול יותר בדירה בלי חישוב אקטוארי ובדיקת מס.
- להשוות רק שכר ברוטו ונכסים ולהתעלם מהתמונה הכללית עם חשיבה של המשמעויות בעתיד. נקודות זיכוי, קצבאות והטבות אינן בהכרח נכסים בני חלוקה, אבל הן עשויות להשפיע על ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים ועל היכולת לקיים את ההסדר שנבנה.
- להניח שכל קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים מתחלקים באותו מנגנון, או ש"קופה מלווה" היא פתרון אחיד לכל סוג פנסיה. יש להבחין בין צבירת כספים, שבה עשוי להיפתח חשבון חדש על שם בן הזוג לשעבר, לבין צבירת זכויות ומוצרים ותיקים שבהם מנגנון הביצוע שונה.
- למשוך כסף פנסיוני מוקדם רק כדי "לסגור את החשבון" בלי לבדוק את משמעויות המס והמשמעויות על קצבת הפנסיה העתידית.
- להתווכח על אחוזים לפני שיש נתונים מלאים ורואים את כל התמונה. פתרון סכסוכים כלכלי מתחיל בשקיפות ובתמונה מלאה ואמיתית של כלל הנתונים שעומדים לזכותכם.
- לכתוב בהסכם "הזכויות יחולקו בחלקים שווים" בלי נוסחה ברורה, לו"ז, מועד קרע והוראות יישום.
- להתייחס לגישור כאל מקום שבו אחד הצדדים אמור לוותר. להיפרד בכבוד אינו אומר לוותר על זכויות, המגשר אמור להכניס להסכם החלטות לאחר ששני הצדדים מבינים את הנתונים ואת החלופות.
מניסיוני כמגשר
הקושי הגדול בחלוקת זכויות סוציאליות אינו בדרך כלל עצם ההבנה שיש כאן נכס משותף, אלא הפער בין כסף עתידי לצורך מיידי. לדוגמא, צד אחד אומר: "אני לא מוכן לפגוע בפנסיה שלי". הצד השני אומר: "אני צריך עכשיו כסף כדי לבנות בית חדש". אם נשארים ברמת המשפטים האלה, הסכסוך האישי הופך מהר מאוד למאבק עקרוני.
לכן אני מעדיף להתחיל למפות את הנכסים בעזרת שני הצדדים, ולאחר מכן אני בוחן שלוש שאלות: מה הזכות של כל אחד בנכסים, מה השווי האמיתי שלה, וכיצד נכון לבצע את האיזון. ברגע שמפרידים בין הזכות לבין דרך התשלום, נפתחות אפשרויות. אפשר לשמור חלק מהפנסיה לעתיד, להשתמש בכסף נזיל להקמת שני בתים, או לבצע קיזוז מדוד. זו בעיניי אחת המשמעויות המעשיות של גירושין ללא מלחמות, לא להימנע ממחלוקות, אלא לפתור אותן במספרים, בשקיפות ובדרך שאפשר לחיות איתה גם אחרי שההסכם נחתם.
מבחינתי, מפת הנכסים לבדה אינה מספיקה. ליד מפת הנכסים כדאי להניח גם מפת תזרים, כמה כסף צפוי להיכנס לכל בית מדי חודש, אילו הוצאות קבועות יהיו בו ואילו הטבות או קצבאות עשויות להשפיע על הסכום שנשאר בפועל. לפעמים דווקא המפה השנייה מראה מדוע פתרון שנראה על פניו שווה לחלוטין בסכומים אינו מאוזן בחיים עצמם.
שאלות ותשובות נפוצות
האם כל הפנסיה מתחלקת חצי-חצי בגירושין?
לא בהכרח. ככלל בוחנים את החלק שנצבר בתקופה המשותפת ואת כלל הנכסים בני האיזון. לאחר מכן מאזנים את הפער בין הצדדים. לכן "חצי מהקופה" אינו כלל אוטומטי.
האם חייבים אקטואר בכל גירושין?
לא קיימת חובה גורפת למנות אקטואר בכל תיק. כאשר הזכויות מורכבות, יש פנסיה תקציבית או פוליסות ותיקות, קיימים פערים משמעותיים או שרוצים לבצע היוון, חוות דעת אקטוארית יכולה להיות חשובה מאוד.
האם אפשר לקזז פנסיה מול דירה?
כן, בני זוג יכולים להסכים על קיזוז כחלק מהסדר כולל, אבל צריך להשוות שווי כלכלי אמיתי. כסף פנסיוני עתידי וכסף נזיל או זכויות בדירה אינם שווים בהכרח כשבוחנים שקל מול שקל.
איך מחלקים קרן השתלמות בגירושין?
קרן השתלמות היא נכס שיכול להיכלל באיזון המשאבים. דרך הביצוע תלויה בנזילות, בנתוני הקרן ובהסכמה ולעיתים נעשית באמצעות קיזוז או תשלום ולא באמצעות מנגנון הפנסיה הרגיל.
האם ביטוח מנהלים מתחלק בגירושין?
רכיב החיסכון והזכויות שנצברו בתקופה המשותפת עשויים להיות בני איזון, אבל "ביטוח מנהלים" הוא שם למוצרים שונים מתקופות שונות. צריך לזהות את סוג הפוליסה והרכיבים לפני שקובעים את דרך החלוקה.
מהו מועד הקרע ולמה הוא חשוב?
זהו המועד שמשמש לקביעת גבול תקופת השיתוף לצורך החישוב. הוא אינו תמיד זהה ליום הגט, ולכן כאשר יש מחלוקת או תקופת פרידה ממושכת חשוב להגדירו במפורש.
האם חייבים למשוך כסף מהקופה כדי לחלק אותו?
לא. במקרים רבים דווקא אין צורך ואין הגיון כלכלי במשיכה מוקדמת. חוק חלוקת החיסכון הפנסיוני מאפשר מנגנוני רישום והעברה באמצעות הגוף המשלם, ובגישור ניתן גם לבחור פתרון עתידי או משולב.
מהי "קופה מלווה" והאם היא באמת קיימת?
כן, זהו כינוי מקצועי נפוץ למנגנון שקיים בחוק בחיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים. המונח המשפטי המדויק הוא חשבון חדש בקופת גמל על שם בן הזוג לשעבר. הגוף המשלם פותח את החשבון ומעביר אליו את החלק שנקבע, בכפוף לחוקי הקרן. חשוב לבדוק את סוג המוצר לדוגמא בפנסיה תקציבית, בקרן ותיקה ובחלק מהמוצרים הישנים דרך החלוקה שונה, ולכן אין להניח שניתן לפתוח "קופה מלווה" בכל תיק.
האם נקודות זיכוי וקצבת ילדים נכללות באיזון המשאבים בגירושין?
לא באותו אופן שבו מאזנים פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות. נקודות זיכוי הן הטבות מס אישיות והזכאות להן נקבעת לפי דיני המס. גם קצבת ילדים והטבות ביטוח לאומי משולמות לפי תנאי הזכאות שנקבעו בדין. עם זאת, כאשר בונים הסכם גירושין ואת התקציב של שני הבתים, כדאי להביא בחשבון את ההשפעה שלהן על ההכנסה נטו ועל הוצאות הילדים.
מי מקבל את קצבת הילדים לאחר גירושין?
הביטוח הלאומי קובע למי משולמת קצבת הילדים בהתאם לכללים החלים על הורים גרושים. במצבים מסוימים ניתן לשנות את מקבל הקצבה בהסכמה ובהתאם לכללי הביטוח הלאומי. לכן בהסכם גירושין כדאי להסדיר גם כיצד מביאים את הקצבה בחשבון בתקציב הילדים, מבלי להניח שההורים יכולים לשנות בעצמם את כללי הזכאות.
איך מתגרשים יפה כשכל אחד חושש לביטחון הכלכלי שלו?
מתחילים משקיפות ומבדיקה מקצועית ולא מדרישה לוויתור. כאשר שני הצדדים רואים את אותם נתונים ומקבלים כמה חלופות ישימות, אפשר לנהל משא ומתן על צרכים וסיכונים במקום להילחם על סיסמאות.
מה כדאי לעשות עכשיו?
- אל תחתמו על ויתור הדדי בזכויות סוציאליות לפני שיש בידיכם תמונה מלאה של הקופות והפוליסות.
- רכזו דוחות עדכניים, תלושי שכר, אישורי יתרות ומידע על זכויות שנצברו לפני התקופה המשותפת.
- הגדירו את מועד הקרע ואת הנושאים שעליהם קיימת מחלוקת.
- כאשר יש מורכבות, בקשו חוות דעת שמציגה יותר מחלופה אחת ולא רק מספר סופי.
- בדקו את ההשפעה של כל חלופה על הדיור, התזרים והביטחון הפנסיוני של שני הצדדים. אל תסתפקו בשכר ברוטו. במידת הצורך בדקו גם נקודות זיכוי, קצבת ילדים והטבות שעשויות להשתנות בעקבות הפרידה.
- אם קיימת אי־ודאות לגבי זכאות במס או בביטוח הלאומי, בדקו אותה לפני חתימת ההסכם. עדיף לבנות את ההסכם על נתונים מאומתים ולא על הנחה לגבי הטבה שייתכן שלא תהיה קיימת.
- לפני חתימה, ודאו שהמנגנון ניתן לביצוע אצל הגופים המוסדיים ושנבדקו השלכות משפטיות ומיסויות.
- אם אתם עדיין בשלב הראשון ולא יודעים כיצד למפות את התמונה, המאמר איך מתחילים גירושין בישראל יכול לעזור לבנות סדר פעולות לפני שמקבלים החלטות בלתי הפיכות.
שיחת התאמה
אם אתם נמצאים לפני פרידה, בתוך תהליך גירושין, בסכסוך משפחתי או במחלוקת עסקית, אפשר להתחיל בשיחת התאמה דיסקרטית. בשיחה נבדוק האם גישור מתאים למצב שלכם ומה יכול להיות הצעד הנכון הבא.
דני שדה
שדה גישור
מגשר ומאמן
טלפון: 052-2854963
· מקורות והרחבה
המקורות נבדקו והוצלבו לצורך הכנת המאמר. כאשר מדובר במס, תקרות, נהלי קופות או הוראות ביצוע, מומלץ לבדוק שוב את העדכון התקף במועד קבלת ההחלטה.
- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 – מאגר החוק והפניות למקורות רשמיים
- כל זכות – הסדר איזון משאבים
- חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 – נוסח חקיקה באתר הכנסת
- רשות המסים – הסדרת היבטי המס בעת העברת כספים מקופות גמל לבן הזוג לשעבר
- הראל פנסיה וגמל – בקשה לחלוקת כספי חיסכון פנסיוני לאחר פרידה: רישום פסק הדין והעברת הכספים לפוליסה/חשבון חדש על שם בן הזוג לשעבר.
- כלל ביטוח ופיננסים – החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג: הנחיות ביצוע וחלופות לטיפול ברכיב הפיצויים.
- רשות שוק ההון – קבלת מידע על חסכונות פנסיוניים (הר הכסף)
- כל זכות – חלוקת פנסיה בין בני זוג שנפרדו
- בית המשפט העליון – בע"מ 4860/16 ובע"מ 4932/16, 5.9.2017
- תמ"ש (באר שבע) 3288-03-14, 7.7.2015 – פסקדין
- תמ"ש (חיפה) 44621-06-11, 7.4.2013 – פסקדין
- תלה"מ (חיפה) 42376-02-17, 15.12.2019 – סקירת פסק הדין
- תלה"מ (חיפה) 70391-11-18, 25.7.2021 – פסקדין
- משרד המשפטים/ממשלה – מידע על הליך גירושין וגישור
- נדב נישרי – חלוקת פנסיה בגירושין: זכויות סוציאליות, קופות גמל וקרנות
טלי קורן-אויזרוביץ – גישור: שקיפות והסתייעות באנשי מקצוע