איך מספרים לילדים שההורים מתגרשים מבלי לטלטל אותם יותר מידי

הורים משוחחים עם ילדם על פרידה וגירושין בצורה רגישה ובטוחה

איך לנהל את שיחת הגירושין עם הילדים בצורה רגישה‏, ברורה ומרגיעה

‏אחת השיחות הקשות ביותר בתהליך פרידה היא לא השיחה עם המשפחה המורחבת, או ליידע את החברים הקרובים או קולגות לעבודה‏, לא חלוקת הרכוש ואפילו לא הדיון על מזונות‏. זו השיחה שבה ההורים צריכים לשבת מול הילדים ולספר להם שהמשפחה עומדת להשתנות‏. הילדים אינם אמורים לדעת כל פרט על הסכסוך הזוגי (למרות שיש להניח שהם חשו בחושיהם המחודדים שמשהו קורה)‏, אולם הם כן צריכים לשמוע מההורים שלהם את האמת הבסיסית על השינויים שהם הולכים לחוות ושהם חלק מהם וכול זאת בצורה רגועה‏, מתואמת ומותאמת לגילם‏.

‏הדרך שבה מספרים לילדים על גירושין אינה מונעת כאב‏. אבל היא יכולה להפחית בלבול‏, אשמה ופחד‏, וליצור אצל הילד תחושה שההורים עדיין מתפקדים כהורים‏. זהו ההבדל בין שיחה שמטלטלת את הילד לבין שיחה כואבת אך מחזיקה אותו בביטחון‏.

‏התשובה בקצרה

‏כדי לספר לילדים על גירושין בלי לערער להם את הביטחון‏, רצוי שההורים יתכננו מראש מסר משותף‏, יספרו יחד אם הדבר אפשרי ובטוח‏, ידברו בשפה פשוטה וללא האשמות‏, יסבירו מה ישתנה ומה יישאר יציב‏, ויחזרו שוב ושוב על שלושה מסרים‏: זו החלטה של מבוגרים‏, זה לא באשמת הילדים‏, ושני ההורים ממשיכים לאהוב אותם ולדאוג להם‏. גישור משפחתי וגירושין יכולים לעזור להורים לבנות את המסר הזה לפני השיחה‏, במקום להיכנס אליה כשהם כועסים‏, מבולבלים או סותרים זה את זה‏.

למי המאמר מתאים‏?

‏• להורים שנמצאים לפני פרידה או גירושין ורוצים לדעת מתי ואיך לדבר עם הילדים‏.

‏• לבני זוג שחוששים שהשיחה תגרום לילדים חרדה‏, כעס‏, בכי או הסתגרות‏.

‏• להורים לילדים בגיל הרך‏, ילדים בבית ספר או מתבגרים שזקוקים לניסוח מותאם גיל‏.

‏• להורים שנמצאים בתוך סכסוך משפחתי או סכסוך לגירושין ורוצים להקטין את הפגיעה בילדים‏.

‏• למי שמתלבט בין גישור או עורך דין‏, ורוצה להבין איך גישור מסייע גם בשלב ההודעה לילדים‏.

‏• להורים שרוצים להיפרד בכבוד ולנהל גירושין ללא מלחמות‏.

‏במאמר זה נעסוק ב‏:

‏• מתי נכון לספר לילדים שההורים מתגרשים‏.

‏• האם כדאי לספר יחד או לחוד‏.

‏• מה אומרים לילדים ומה לא אומרים להם‏.

‏• איך להתאים את השיחה לגיל הילד‏.

‏• מה עושים כשילד מגיב בכעס‏, בכי או שתיקה‏.

‏• מה חשוב לדעת בישראל לגבי גירושין‏, ילדים והסכם גישור‏.

‏• איך גישור עוזר להורים להגיע למסר משותף ולתוכנית המשך‏.

מתי מספרים לילדים‏?

‏לא נכון לספר מוקדם מדי‏, כאשר ההורים עדיין מתווכחים על עצם הפרידה ואין להם מושג מה יקרה מחר בבוקר‏. מצד שני‏, לא נכון לחכות עד שהילדים ישמעו רמזים‏, יראו ארגזים‏, ישמעו שיחות טלפון או יקבלו את המידע מאדם אחר‏. ילדים קולטים יותר ממה שהורים חושבים‏, וכאשר אין הסבר‏, הם נוטים להשלים את הפערים לבד‏, לעיתים באשמה עצמית או בפחד מוגזם‏.

‏העיתוי הנכון הוא בדרך כלל כאשר ההחלטה להיפרד כבר מספיק ברורה‏, וכאשר יש להורים תשובות בסיסיות לשאלות היומיומיות של הילדים‏: איפה אגור‏, מתי אראה את אבא‏, מתי אראה את אמא‏, מה יקרה עם בית הספר‏, החוגים‏, החברים‏, החדר שלי והאחים שלי‏. לא חייבים לדעת הכול‏, אבל חשוב לדעת מה אומרים כאשר עדיין אין תשובה‏.

‏ניסוח טוב במצב כזה הוא‏: “יש דברים שעוד לא סיימנו להחליט עליהם‏, אבל אנחנו המבוגרים נטפל בזה‏. ברגע שנדע‏, נספר לכם‏. אתם לא צריכים לפתור את זה בשבילנו”‏. זה מסר קטן‏, אבל הוא מחזיר את האחריות להורים ומוריד אותה מהילדים‏.

האם מספרים יחד‏?

‏ברוב המקרים‏, אם אין אלימות‏, פחד או קונפליקט שלא ניתן לשליטה‏, עדיף ששני ההורים יספרו יחד‏. לא מפני שהכול בסדר‏, אלא מפני שהילדים צריכים לראות שגם אחרי הפרידה ההורים מסוגלים לעמוד יחד כהורים‏. המסר הוא‏: אנחנו כבר לא זוג‏, אבל אנחנו עדיין ההורים שלכם‏.

‏כאשר אי אפשר לשבת יחד בלי האשמות‏, צעקות או קריסה רגשית‏, עדיף לא לכפות שיחה משותפת‏. במקרה כזה אפשר להכין מסר מוסכם מראש‏, לקיים שתי שיחות נפרדות אבל מתואמות‏, ולוודא שהילדים לא שומעים שתי גרסאות מנוגדות‏. הדבר החשוב הוא לא התמונה החיצונית של “שני הורים על ספה”‏, אלא התחושה שההורים לא משתמשים בילדים כדי להמשיך את המאבק‏.

מה אומרים ומה לא אומרים ‏לילדים שהוריהם נפרדים?

‏המסר צריך להיות קצר‏, ברור ומרגיע‏. לילדים צעירים אפשר לומר‏: “אבא ואמא החליטו שלא נגור יותר יחד כזוג‏. זו החלטה של מבוגרים‏. אתם לא אשמים בזה‏. שנינו אוהבים אתכם ונמשיך לדאוג לכם”‏. לילדים גדולים יותר אפשר להוסיף מעט יותר הקשר‏, אבל עדיין בלי לפתוח את תיק הזוגיות‏.

‏מה לא אומרים‏? לא מפרטים בגידות‏, חובות‏, מאבקים משפטיים‏, טענות על הורה “אשם”‏, או דברים שמכניסים את הילד לתפקיד של שופט‏. לא אומרים “אבא עזב אותנו”‏, “אמא פירקה את המשפחה”‏, “תבחר אצל מי אתה רוצה לגור”‏, או “שום דבר לא ישתנה”‏.

‏המשפט “שום דבר לא ישתנה” נאמר מתוך רצון להרגיע‏, אבל הוא בדרך כלל לא נכון‏. בגירושין דברים כן משתנים‏. עדיף לומר‏: “חלק מהדברים ישתנו‏, ואנחנו נעזור לכם להתרגל‏. חלק מהדברים החשובים יישארו יציבים‏: אתם הילדים שלנו‏, אנחנו אוהבים אתכם‏, ונמשיך להיות שם בשבילכם”‏.

איך מתאימים את השיחה לגיל הילד‏?

‏ילדים בגיל הרך

‏ילדים צעירים צריכים משפטים קצרים‏, חזרתיות ושגרה‏. הם לא מבינים תהליכים משפטיים‏, אבל הם מבינים מי אוסף אותם מהגן‏, איפה הם ישנים ומי יהיה לידם בבוקר‏. חשוב לחזור על המסר שהפרידה אינה באשמתם‏, גם אם הם לא שאלו זאת במפורש‏.

‏ילדים בגיל בית ספר

‏בגיל הזה ילדים כבר מבינים שהמשפחה משתנה‏, אך עלולים לפתח נאמנות כפולה או פחד לאבד את אחד ההורים‏. הם צריכים מידע מעשי‏: לוח זמנים‏, בית ספר‏, חוגים‏, מפגשים עם חברים ומשפחה מורחבת‏. כדאי לאפשר שאלות‏, אבל לא להציף בפרטים‏.

‏מתבגרים

‏מתבגרים לרוב יבקשו יותר מידע‏, ולעיתים יגיבו בציניות‏, כעס או הסתגרות‏. הם צריכים כבוד‏, אמת מותאמת גיל ומרחב‏. חשוב לא להפוך אותם לחברים של ההורה ולא לשתף אותם בתסכולים זוגיים‏. אפשר לומר‏: “אתה מספיק גדול להבין שזה מורכב‏, אבל אתה לא צריך לשאת את המורכבות שלנו”‏.

מה עושים אם ילד מגיב בכעס‏, בכי או שתיקה‏?

‏תגובה קשה אינה סימן שהשיחה נכשלה‏. בכי‏, כעס‏, שתיקה‏, צחוק לא מותאם‏, יציאה מהחדר או שאלה טכנית כמו “מה עם הכלב‏?” יכולים להיות דרכים שונות של ילד לעכל מידע כואב‏. התפקיד של ההורים הוא לא לשכנע את הילד להרגיש אחרת‏, אלא להישאר יציבים מול הרגש שלו‏.

‏אם ילד בוכה‏, לא צריך מיד לסגור את השיחה‏. אפשר לומר‏: “זה באמת עצוב‏. מותר לך לבכות‏. אנחנו כאן”‏. אם ילד כועס‏, לא מתווכחים איתו על הרגש‏. אומרים‏: “אני מבין שאתה כועס‏. זו בשורה קשה‏. אתה לא צריך להסכים איתה עכשיו”‏. אם ילד שותק‏, לא מפרשים את השתיקה כאדישות‏. אומרים‏: “אתה לא חייב לדבר עכשיו‏. אפשר לשאול אותנו גם מחר‏, בעוד שבוע או בכל זמן”‏.

‏חשוב לקבוע שיחת המשך‏. שיחת ההודעה אינה אירוע חד פעמי‏. ילדים מעבדים פרידה בשלבים‏, ולעיתים שאלה עמוקה תופיע דווקא באוטו‏, לפני השינה או אחרי מפגש ראשון בבית החדש‏.

שתי דוגמאות שממחישות את נקודת המבט של הילד

‏דוגמה ראשונה‏: ילד בן שמונה שומע שההורים מתגרשים ושואל מיד‏: “מי ייקח אותי לאימון‏?”‏. להורה פגוע השאלה יכולה להישמע שטחית‏, אבל מבחינת הילד זו שאלת ביטחון‏. הוא לא שואל רק על כדורגל‏. הוא שואל האם החיים שלו עדיין צפויים‏. לכן תשובה טובה אינה “אל תדאג”‏, אלא תשובה קונקרטית‏: “ביום שני אמא תיקח אותך‏, וביום רביעי אבא‏. אם זה ישתנה‏, נגיד לך מראש”‏.

‏דוגמה שנייה‏: נערה בת חמש עשרה לא שואלת כלום בשיחה‏. היא אומרת “בסדר” ונכנסת לחדר‏. שבוע אחר כך היא מתחילה לאחר לבית הספר‏. כאן הטעות תהיה לחשוב שהשיחה עברה חלק‏. אצל מתבגרים שתיקה יכולה להיות דרך לשמור על שליטה‏. נכון לחזור אליה בלי לחץ‏: “אני לא מחייב אותך לדבר עכשיו‏, אבל חשוב לי שתדעי שאנחנו רואים שזה קשה‏, ואנחנו כאן גם לשאלות שלא נוח לשאול”‏.

מה חשוב לדעת בישראל‏?

‏בישראל‏, כאשר בני זוג נמצאים בסכסוך משפחתי לקראת גירושין‏, קיימים הליכים שמטרתם לעודד יישוב סכסוכים בהסכמה ובדרכי שלום לפני התדיינות משפטית‏. בהסכם גירושין נסדיר נושאים כמו זמני שהות‏, אחריות הורית‏, מזונות‏, חינוך‏, בריאות‏, מגורים ומנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות‏.

‏כדי שהסכם גירושין יקבל תוקף משפטי מתאים‏, בדרך כלל יש להביאו לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני המוסמך‏, לפי העניין‏. הערכאה המאשרת בוחנת במיוחד סעיפים הנוגעים לילדים קטינים ולטובתם‏. הדברים כאן הם מידע כללי בלבד ואינם מחליפים ייעוץ משפטי פרטני‏.

איך גישור יכול לעזור בפועל‏?

‏גישור עוזר כבר לפני השיחה עם הילדים‏, משום שהוא מחייב את ההורים לעצור ולהכין מסר משותף‏. בפגישה אפשר לבנות יחד “תסריט הודעה” קצר‏: מה אומרים‏, מי אומר מה‏, מה לא אומרים‏, ואילו תשובות נותנים לשאלות הצפויות‏. ניתן גם לסכם על פניה לגורמי מקצוע (פסיכולוג ילדים, מתאם הורי, עו"ס) זה מונע מצב שבו הורה אחד אומר “יהיה בסדר” וההורה השני אומר “עוד נראה מה בית משפט יחליט”‏.

‏בשלב הבא מגדירים נושאים מעשיים‏: זמני שהות ראשוניים‏, מי אוסף מבית הספר‏, איך מודיעים למסגרת החינוכית‏, מה עושים בחגים הקרובים‏, האם אחד ההורים עובר דירה‏, ואיך שומרים על קשר עם משפחה מורחבת‏. לאחר מכן בונים הסכמות הדרגתיות‏, לא רק מסמך משפטי‏. למשל‏: שיחת עדכון שבועית בין ההורים‏, שימוש באפליקציית הורות או יומן משותף‏, כלל שאסור להעביר מסרים דרך הילדים‏, ומנגנון פנייה חוזרת לגישור במקרה של מחלוקת‏.

‏היתרון של גישור על פני תביעה בהקשר הזה הוא שהילדים לא צריכים לחכות לפסק דין כדי לקבל יציבות‏. ההורים יכולים לבנות מסלול מעבר שמתחיל מחר בבוקר‏: מה קורה השבוע‏, מה קורה בחודש הקרוב‏, ומה ייבחן מחדש בעוד שלושה חודשים‏. זו פרידה נכונה יותר‏, משום שהיא מטפלת בחיים עצמם ולא רק בסעיפים משפטיים‏.

טעויות שכדאי להימנע מהן

‏1‏. לספר לילדים לפני שההורים סיכמו ביניהם מסר בסיסי‏.

‏2‏. להבטיח ששום דבר לא ישתנה‏, במקום להסביר מה כן יישאר יציב‏.

‏3‏. להאשים את ההורה השני או לרמוז לילד מי “אשם” בפרידה‏.

‏4‏. לשתף ילדים בפרטים כספיים‏, משפטיים או אינטימיים שאינם שייכים להם‏.

‏5‏. לשאול ילד אצל מי הוא רוצה לגור כאילו האחריות עליו‏.

‏6‏. להשתמש בילד כשליח בין ההורים אחרי השיחה‏.

‏7‏. לחשוב ששיחה אחת מספיקה ולא לקבוע שיחות המשך‏.

מניסיוני כמגשר

‏מניסיוני כמגשר‏, הורים רבים מגיעים לשאלה “איך לספר לילדים” כאשר הם כבר מותשים מהסכסוך‏. הם רוצים לעשות את הדבר הנכון‏, אבל כל אחד מהם מחזיק כאב‏, פחד ונרטיב אחר‏. ברגע הזה התפקיד המקצועי אינו לכתוב להם משפט יפה‏, אלא לעזור להם לעבור מוויכוח זוגי לאחריות הורית‏.

‏אני רואה ערך גדול בהכנת מסר הורי משותף לפני השיחה‏. לא מסר שמטשטש את המציאות‏, אלא מסר שמגן על הילדים מפני עודף מידע ומחזיר להם ודאות‏. מבחינתי‏, ההצלחה אינה שהילד לא בוכה‏. הצלחה היא שהילד מרגיש שגם כשההורים נפרדים‏, יש שני מבוגרים שמחזיקים עבורו את הקרקע‏.

שאלות ותשובות

‏איך לספר לילדים בגיל הרך על גירושין‏?

‏במשפטים קצרים‏, פשוטים וחוזרים‏. להסביר שאבא ואמא לא יגורו יחד כזוג‏, שהילד לא אשם‏, וששני ההורים ממשיכים לאהוב אותו ולדאוג לו‏. בשלב השני חשוב לתת מידע קונקרטי על שגרה‏: מי אוסף‏, איפה ישנים ומה קורה מחר‏.

האם הורים צריכים להודיע על פרידה ביחד או לחוד‏?

‏רצוי יחד‏, אם ניתן לעשות זאת בלי צעקות‏, האשמות או פגיעה‏. אם שיחה משותפת מסכנת את הילד בחשיפה לעימות‏, עדיף שיחות נפרדות אבל עם מסר מתואם מראש‏.

‏מה אסור להגיד לילדים בשיחת גירושין‏?

‏לא להאשים‏, לא לפרט בגידות או כספים‏, לא לבקש מהם לבחור צד‏, לא להבטיח דברים שאינכם יודעים לקיים‏, ולא לומר שהכול יישאר אותו דבר אם ברור שחלק מהחיים ישתנה‏.

‏איך לא לערער לילדים את הביטחון כשההורים נפרדים‏?

‏נותנים להם ודאות בסיסית‏, שומרים על שגרה ככל האפשר‏, חוזרים על כך שהם אינם אשמים‏, נמנעים ממאבקים לידם‏, ומראים להם שההורים מסוגלים לשתף פעולה בעניינים שלהם‏.

‏מה עושים אם הילד שואל למה התגרשתם‏?

‏נותנים תשובה קצרה ולא מאשימה‏: “היו בינינו קשיים שלא הצלחנו לפתור כזוג‏, ולכן החלטנו להיפרד‏. זו החלטה של מבוגרים‏, והיא לא קשורה אליך”‏.

‏האם כדאי לערב איש מקצוע בשיחה‏?

‏לא תמיד‏. ברוב המקרים ההורים צריכים להיות אלו שמספרים‏. אפשר להיעזר לפני כן במגשר‏ כדי לסכם על דרך הההודעה המשותפת ובמדריך הורים או מטפל כדי להכין את השיחה‏, ובמקרים של מצוקה מתמשכת לשלב גורם טיפולי לילד‏.

‏איך גישור עוזר בשיחת גירושין עם הילדים‏?

‏בגישור ההורים יכולים להכין מסר משותף‏, להסכים מה לא אומרים‏, לבנות תשובות לשאלות צפויות‏, ולקבוע הסדרי מעבר שיתנו לילדים יציבות כבר מהימים הראשונים‏.

לסיכום, מה כדאי לעשות עכשיו‏?

‏1‏. לא למהר לשיחה לפני שיש לכם מסר בסיסי ותשובות על השגרה הקרובה‏.

‏2‏. לכתוב מראש שלושה מסרים קבועים‏: זו החלטה של מבוגרים‏, הילדים לא אשמים‏, ושני ההורים ממשיכים לדאוג להם‏.

‏3‏. להכין תשובות קצרות לשאלות על מגורים‏, בית ספר‏, חוגים‏, חברים‏, חגים ומשפחה מורחבת‏.

‏4‏. להחליט מה לא נכנס לשיחה‏: האשמות‏, כסף‏, בגידות‏, תביעות ומאבקים‏.

‏5‏. לקבוע שיחת המשך אחרי כמה ימים‏, ולא לצפות שהילדים יעבדו הכול באותו ערב‏.

‏6‏. לבחון פגישת גישור כדי לבנות מסר הורי משותף ותוכנית מעבר מסודרת‏.

קריאה לפעולה

‏אם אתם נמצאים לפני פרידה‏, בתוך תהליך גירושין‏, בסכסוך משפחתי או במחלוקת עסקית‏, אפשר להתחיל בשיחת התאמה דיסקרטית‏. בשיחה נבדוק האם גישור מתאים למצב שלכם ומה יכול להיות הצעד הנכון הבא‏.

‏דני שדה

‏שדה גישור

‏טלפון‏: ‎052-2854963‏

מקורות והרחבה

‏מקור

‏מה נלקח ממנו

‏משרד הרווחה והביטחון החברתי – תמיד הורים

‏חשיבות תכנון ההודעה לילדים‏, שיח מכבד ורציף‏, ומתן מקום לחששות הילדים‏.

‏כל זכות – בקשה ליישוב סכסוך במשפחה

‏מידע על הליך יישוב סכסוך‏, בחינת אפשרויות להסכמה‏, גישור ותיאום המשך התהליך‏.

‏כל זכות – אישור הסכם גירושין בין יהודים

‏הצורך באישור הסכם גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני כדי לתת לו תוקף משפטי‏.

‏Child Mind Institute – How to Tell Kids You’re Getting a Divorce

‏המלצה להכין מסר מראש‏, לספר יחד כאשר אפשר‏, להימנע מעודף פרטים ולהקשיב לתגובות הילדים‏.

‏HealthyChildren.org / American Academy of Pediatrics

‏התאמת השיחה לגיל הילד‏, חיזוק שגרה ועקביות‏, ומתן הרגעה חוזרת לילדים צעירים ולמתבגרים‏.

‏Emerging Minds – Talking to your child about separation and divorce

‏החשיבות לומר לילדים מה קורה‏, לאפשר שאלות‏, לא להבטיח מה שלא סוכם ולא להכניס ילדים לענייני מבוגרים‏.

‏Children’s Hospital Colorado – How to Talk to Kids About Divorce

‏הבנת הפחד של ילדים מאובדן ביטחון‏, ומתן תשובות מעשיות על שגרה‏, מגורים וקשר עם שני ההורים‏.

‏AFCC – Making your Parenting Plan Work

‏חשיבות תוכנית הורית‏, יציבות‏, מידע בסיסי לילדים ואי־הכנסת הילדים לקונפליקט בין ההורים‏.

‏Van Dijk, R. et al. (2020)‏, Clinical Psychology Review

‏מטא־אנליזה על הקשר בין קונפליקט הורי לאחר גירושין‏, הורות ותפקוד רגשי־התנהגותי של ילדים‏.

‏Justice Canada – Children’s responses and adjustment

‏סקירת תגובות ילדים לפי גיל והדגשת שונות גבוהה בין ילדים בתהליך פרידה וגירושין‏.

‏בטיפולנט – ארבעה עקרונות מנחים להודעה על פרידה לילדים

‏הודעה על פרידה כתחילת תהליך מתמשך‏, ולא כשיחה חד־פעמית בלבד‏.

שתף מאמר: