איך מודיעים לילדים של הורים גרושים על בן זוג חדש

הורה גרוש משוחח עם ילד בפארק לפני היכרות הדרגתית עם בן זוג חדש אחרי גירושין

איך להכניס זוגיות חדשה לחיי הילדים בלי לערער להם את הביטחון?

‏כניסה של בן או בת זוג חדשים אחרי גירושין היא חלק טבעי מהחיים. הורה שנפרד אינו אמור להישאר לבד רק כדי לא להכאיב לילדים, אבל ילדים להורים גרושים חווים כל שינוי כזה דרך עולם רגשי עדין מאוד, הם שואלים את עצמם האם המשפחה הישנה נגמרה סופית? האם אבא או אמא פחות פנויים אליי? האם האדם החדש יחליף את ההורה השני?

‏לכן השאלה אינה רק איך לספר לילדים על בן זוג חדש. השאלה החשובה יותר היא איך עושים זאת באופן שמכבד את הילדים, את ההורה השני, את הזוגיות החדשה ואיך זה בא לידי ביטוי בהסכם גישור הגירושין. נושא בן הזוג החדש משלב רגישות פסיכולוגית עם פרקטיקה של בניית הסכמות, משום שכאן בדיוק נוצרים הרבה סכסוכים משפחתיים שניתן למנוע מראש.

‏התשובה בקצרה

‏מומחים לגישור משפחתי ממליצים כי השלב הראשון בהצגת בן זוג חדש הוא לא המפגש עם הילדים, אלא תיאום רגוע בין ההורים. רצוי להמתין עד שהקשר החדש יציב ומשמעותי, בדרך כלל כמה חודשים לפחות, ליידע את ההורה השני מראש, לדבר עם הילדים בשיחה קצרה ומותאמת גיל, ולהבהיר שבן הזוג החדש אינו מחליף את אבא או אמא. סעיף היכרות עם בן זוג חדש בהסכם גישור נועד לייצר כללי יידוע, הדרגתיות, שמירה על פרטיות הילדים והפחתת הפתעות. התשובה לשאלה מתי בן זוג חדש יכול לישון בבית תלויה בגיל הילדים, זמן ההיכרות, מצבם הרגשי, רמת הקונפליקט בין ההורים והאם השגרה בבית נשמרת.

למי המאמר מתאים?

‏• להורים גרושים או פרודים שנמצאים בתחילת פרק ב' ורוצים לדעת איך לספר לילדים על בן זוג חדש.

‏• להורה שחושש שההורה השני יפגיש את הילדים עם חברה חדשה או חבר חדש מוקדם מדי.

‏• להורים שנמצאים בגישור ורוצים להכניס סעיף בן זוג חדש בהסכם גירושין.

‏• להורים לילדים צעירים או מתבגרים שמתלבטים לגבי מפגש ראשון, לינה או חופשה משותפת.

‏• למי שרוצה להתגרש בלי מלחמות ולבנות הורות משותפת שמכבדת את החיים החדשים של שני הצדדים.

‏במאמר זה נעסוק ב:

  • ‏מתי נכון לספר לילדים על בן זוג חדש אחרי גירושין.
  • ‏איך ליידע את ההורה השני בלי להפוך זאת לבקשת אישור.
  • ‏איך לנהל את השיחה עם הילדים לפי גיל ומצב רגשי.
  • ‏מה נכון לכלול בהסכם הגישור.
  • ‏מתי נכון שבן הזוג החדש יישן בבית כשהילדים נמצאים.
  • ‏טעויות שכדאי להימנע מהן.
  • ‏איך גישור עוזר לבנות כללים ולא רק כוונות טובות.
  • ‏שאלות ותשובות נפוצות.

למה הנושא כל כך רגיש לילדים?

‏עבור ההורה, זוגיות חדשה יכולה להיות מקור לתקווה, חום ותחושת המשכיות. עבור הילד, אותה זוגיות בדיוק יכולה לסמן שהפרידה סופית. יש ילדים שיגיבו בסקרנות, אחרים בכעס, ויש ילדים שייראו אדישים אבל בפנים ירגישו נאמנות כפולה, אם אני מחבב את החברה של אבא, האם אני בוגד באמא? אם אני נחמד לבן הזוג של אמא, האם אבא ייפגע?

‏במאמרים מקצועיים בעולם חוזרת אותה הנקודה: ילדים זקוקים לזמן הסתגלות אחרי פרידה. אין נוסחת קסם אחת, אבל ככל שהפרידה טרייה יותר, הקונפליקט גבוה יותר או הילד רגיש יותר, כך נכון לפעול לאט יותר. ההורה אינו צריך להסתיר את חייו, אך הוא כן צריך לזכור שהילדים לא ביקשו להיכנס במהירות למערכת יחסים חדשה של מבוגר.

מתי נכון להציג בן זוג חדש לילדים?

‏הכלל המעשי הוא לא להציג לילדים קשר מזדמן או קשר בתחילת הדרך. מומלץ לשתף את הילדים החל ממספר חודשים של קשר יציב ועד המתנה ארוכה יותר, שנה ויותר במצבים רגישים. מומלץ לבדוק  האם מדובר בקשר שיש לו יציבות, כיוון ואופק, והאם הילדים כבר עברו התאקלמות בסיסית לשני בתים ולשגרה החדשה.

אם הקשר רק התחיל, אם הפרידה עדיין טרייה, אם הילדים עדיין מבקשים שההורים יחזרו, או אם ההורה השני נמצא בהתנגדות חזקה, כדאי להמתין. אם מדובר בקשר יציב, ההורה נוכח בחיי הילדים, השגרה יציבה וההורה השני עודכן מראש, אפשר להתחיל היכרות הדרגתית.

יש גם להפריד בין לספר לילדים שלהורה יש בן/בת זוג לבין להפגיש ביניהם. בכול מקרה נהוג להכניס להסכם, התייחסות ברורה לנושא ולא להשאיר זאת ליד המקרה ולאילתורים.

מי מספר לילדים ואיך עושים את השיחה?

‏ההורה שנמצא בזוגיות חדשה הוא זה שצריך לספר לילדים. לא בן הזוג החדש, לא האחים, לא הסבים, ולא מצב שבו הילדים “מגלים לבד” דרך תמונה בטלפון, הודעת ווטסאפ או נוכחות מפתיעה בבוקר. ילדים לא צריכים להחזיק סוד ולא צריכים להיות השליחים שמעבירים את המידע להורה השני.

‏השיחה צריכה להיות קצרה, רגועה ומותאמת גיל. אפשר לומר, “יש אדם שאני בקשר איתו כבר זמן מסוים. חשוב לי שתדעו שהוא לא מחליף את אבא או את אמא, ואני לא מצפה שתרגישו משהו מסוים. נכיר אותו לאט, ואם יהיו לכם שאלות אפשר לדבר איתי.”

‏עם ילדים צעירים כדאי להשתמש במילים פשוטות ולשמור על שגרה מוכרת. עם מתבגרים כדאי להיות ישירים יותר, כי הם לרוב מזהים שמשהו קורה גם אם לא נאמר להם. דוגמה לא בנאלית שמופיעה במאמרי הדרכה להורים היא נערה שגילתה בעצמה שאביה יוצא עם מישהי, לא כי סיפרו לה, אלא דרך שינויי התנהגות, יציאות, רמזים ודינמיקה בבית. המסר המקצועי ברור, אצל מתבגרים במיוחד, הסתרה נוטה לפגוע באמון יותר מהאמת עצמה.

האם צריך ליידע את ההורה השני?

‏כן, בדרך כלל נכון ליידע את ההורה השני לפני שהילדים פוגשים את בן הזוג החדש. לא כדי לקבל אישור לזוגיות, אלא כדי למנוע מצב שבו ההורה השני שומע על כך מהילדים ומגיב בכעס, בהפתעה או בתחושת השפלה. כאשר הילד צריך “לבשר” לאמא שלאבא יש חברה, או לאבא שלאמא יש בן זוג, הוא מוכנס שלא לצורך למרכז הסכסוך האישי.

‏מומלץ שהיידוע יהיה קצר, ענייני ובכתב. לדוגמה: “אני נמצא בקשר זוגי יציב. בכוונתי לאפשר לילדים להכיר אותו בהדרגה בעוד כשבועיים, במפגש קצר מחוץ לבית. חשוב לי שתדע/י מראש כדי שהמידע לא יגיע דרך הילדים.” ניסוח כזה אינו מבקש רשות, אך הוא משדר אחריות הורית.

מה נכון לקבוע בהסכם הגישור?

‏סעיף היכרות עם בן זוג חדש בהסכם גישור נועד לייצר גבולות ברורים סביב הילדים, בלי לפגוע בזכותו של כל הורה לנהל את חייו האישיים. הסעיף אינו אמור להיות כלי של קנאה, שליטה או מעקב. הוא צריך להיות סעיף שמקטין אי ודאות ומונע פגיעות מיותרות בילדים.

‏אפשר לשקול לכלול בהסכם את הנושאים הבאים:

‏• תקופת צינון לפני היכרות עם הילדים, למשל לאחר תקופת קשר יציבה ומשמעותית, ולא כאשר מדובר בקשר מזדמן.

‏• חובת יידוע מראש להורה השני, למשל 14 יום לפני מפגש ראשון, בלי להפוך זאת לזכות וטו.

‏• מפגש ראשון קצר וניטרלי, כמו פארק, גלידה או פעילות קצרה, ולא לינה או אירוע משפחתי עמוס.

‏• הבהרה שבן הזוג החדש לא יכונה “אבא” או “אמא”, ולא יוצג כתחליף להורה השני.

‏• הגדרה שבן הזוג החדש אינו מקבל החלטות מהותיות בענייני חינוך, בריאות, טיפול, מסגרות או מעבר מגורים, אלא אם ההורים הסכימו אחרת.

‏• מנגנון להתמודדות אם הילד מגיב קשה, למשל שיחת הורים, הדרכת הורים, פניה לגורמי מיקצוע או חזרה זמנית לשלב הדרגתי יותר בקשר החדש.

דוגמה לסעיף אפשרי בהסכם

‏“כל אחד מההורים יהיה רשאי לנהל את חייו האישיים והזוגיים לאחר הפרידה, תוך שמירה על טובת הילדים, כבודם ויציבותם הרגשית. הורה המבקש להפגיש את הילדים עם בן או בת זוג חדשים יעדכן את ההורה האחר זמן סביר מראש (לדוגמא 7ימים לפני שהילדים יעודכנו), כדי למנוע מצב שבו ההורה האחר ייחשף לכך באמצעות הילדים. הצגת בן או בת זוג חדשים לילדים תיעשה באופן הדרגתי, רגיש ומותאם לגיל הילדים ולמצבם הרגשי, ורק כאשר מדובר בקשר משמעותי בעיני ההורה המציג. בן או בת הזוג החדשים לא יחליפו את מקומו של מי מההורים ולא יקבלו החלטות מהותיות הנוגעות לחינוך, בריאות או דרך גידול הילדים, אלא אם הוסכם אחרת בין ההורים.”

מתי נכון שבן הזוג החדש יישן בבית כשהילדים נמצאים?

‏זו אחת השאלות הרגישות ביותר. לינה של בן זוג חדש כשהילדים בבית אינה רק עניין זוגי. מבחינת הילד, הבית הוא טריטוריה של ביטחון, שגרה וגבולות. לכן, התשובה לשאלה מתי בן זוג חדש יכול לישון בבית תלויה בשלושה מבחנים: האם הילדים כבר מכירים אותו באופן חיובי, האם השגרה שלהם אינה נפגעת, והאם הלינה לא נכנסת מוקדם מדי או בהפתעה.

‏בפועל, נכון שלינה תגיע רק אחרי תקופה שבה היו כמה מפגשים רגועים בשעות היום או הערב, אחרי שהילדים יודעים על הקשר, ואחרי שההורה ראה שאין התנגדות חריפה או מצוקה מתמשכת. לא נכון שילד יתעורר בבוקר ויגלה אדם חדש במטבח בלי הכנה. לא נכון להתחיל מלינה באמצע שבוע עמוס של בית ספר. בדרך כלל, אם מתחילים, עדיף להתחיל בסוף שבוע רגוע, עם הודעה מראש ושמירה מלאה על טקסי הערב והבוקר של הילדים.

‏בהסכם גישור אפשר לקבוע מדרגות ברורים הכוללים, היכרות ראשונה, מפגשים קצרים בחוץ, מפגש בבית ללא לינה, ורק לאחר מכן לינה. במקרים של קונפליקט גבוה או ילדים צעירים במיוחד, ניתן לקבוע שהלינה לא תתקיים בתקופה הראשונה לאחר הפרידה או עד שההורים יקיימו שיחת תיאום נוספת.

שלושת הכללים להצלחת פרק ב' עם ילדים

‏שלושת הכללים להצלחת פרק ב בשילוב עם ילדים הם: 1. הדרגתיות, לא הפתעה. 2. שמירה על המקום הבלעדי של ההורים, בלי תחליפים ובלי כינויים מבלבלים. 3. תקשורת הורית עניינית, כך שהילדים לא ירגישו שהם צריכים לבחור צד.

‏ככל שההורים מצליחים להפריד בין כאב זוגי לבין אחריות הורית, כך הילדים מקבלים מסר בטוח יותר האומר המשפחה השתנתה, אבל אתם עדיין אהובים על ידי שני ההורים, ואף אחד לא מבקש מכם לוותר על קשר אחד כדי לאפשר קשר אחר.

מה חשוב לדעת בישראל?

‏בישראל ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. המשמעות המעשית היא שהחלטות מהותיות לגבי חינוך, בריאות, מקום מגורים וסוגיות מרכזיות אחרות נשארות באחריות ההורים. בן זוג חדש אינו הופך להורה משפטי ואינו מקבל סמכות הורית רק משום שהוא נמצא בזוגיות עם אחד ההורים.

‏הסכם גירושין או הסכם גישור בענייני משפחה יכול לכלול הסכמות מעשיות לגבי התנהלות סביב הילדים, ובדרך כלל מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני כדי לקבל תוקף מתאים. חשוב לנסח את הסעיף בזהירות: לא כהגבלה גורפת על החיים האישיים של ההורה, אלא כמנגנון שמשרת את טובת הילדים, את היציבות שלהם ואת מניעת הסלמה בין ההורים.

איך גישור יכול לעזור בפועל?

‏בגישור לא מסתפקים במשפט כללי כמו “נפעל לטובת הילדים”. מפרקים את הנושא להחלטות עבודה, מתי יתקיים יידוע, איך נראה מפגש ראשון, מה עושים אם הילד מסרב, מתי עוברים לשלב של מפגש בבית, מה נחשב לינה, ומה עושים אם בן הזוג החדש כבר חלק מהחיים לפני שנחתם ההסכם.

‏בפגישה ניתן לתת לכל הורה לומר ממה הוא חושש. לעיתים הורה אחד חושש מאובדן שליטה, וההורה השני מרגיש שפולשים לו לחיים. המגשר עוזר לתרגם את החששות לכללים מעשיים. לדוגמה, במקום “אתה לא מכניס אותה לבית כשהילדים שם”, אפשר לבנות מסלול הדרגתי עם יידוע מראש, זמן הסתגלות והבחנה בין קשר יציב לבין קשר מזדמן.

היתרון בגישור הוא שההורים יכולים ליצור פתרון שמותאם למשפחה שלהם. ילד בן ארבע, ילדה בת תשע ונער בן שש עשרה אינם זקוקים לאותו קצב. גם משפחה שבה הייתה בגידה ברקע אינה דומה למשפחה שבה הפרידה נעשתה בהסכמה. גישור מאפשר להתייחס למורכבות הזאת בלי להפוך כל שינוי למלחמה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

‏• להציג בן זוג חדש מיד אחרי הפרידה, לפני שהילדים הספיקו להבין את השינוי המשפחתי.

‏• לתת לילדים לגלות לבד דרך טלפון, רשתות חברתיות או הופעה פתאומית בבית.

‏• לבקש מהילד לשמור סוד מההורה השני.

‏• לדרוש מהילדים לחבק, לנשק, לאהוב או “לפרגן” לפני שהם מוכנים.

‏• לאפשר לבן הזוג החדש לחנך, להעיר או לקבל החלטות מוקדם מדי.

‏• להשתמש במתנות יקרות כדי “לקנות” את הקשר עם הילדים.

‏• להפוך סעיף בהסכם לכלי שליטה בחיים האישיים של ההורה השני במקום לכלי שמגן על הילדים.

מניסיוני כמגשר

‏מניסיוני כמגשר, המחלוקת על בן זוג חדש כמעט אף פעם אינה רק על אותו אדם חדש. היא נוגעת בפחדים עמוקים יותר, פחד שהילדים יתרחקו,  פחד שהילדים יפגעו, פחד שההורה השני “ימשיך הלאה” מהר מדי, פחד מאובדן מקום בבית, ולעיתים גם כאב שלא נאמר בקול. כאשר מתייחסים רק לשאלה “מותר או אסור”, הדיון נתקע. כאשר שואלים “איך שומרים על הילדים ועל הכבוד של שני ההורים?”, מתחילים להיווצר פתרונות.

‏נקודת המבט המקצועית שלי היא שפרק ב' אינו בעיה שצריך למנוע, אלא שינוי שצריך לנהל נכון. הסכם טוב אינו עוצר את החיים, הוא מאפשר להם להמשיך בלי להפוך את הילדים לשדה קרב.

שאלות ותשובות

‏האם חייבים להמתין חצי שנה לפני שמספרים לילדים על בן זוג חדש?

‏לא קיימת חובה משפטית כללית כזו. זו המלצה מעשית נפוצה כאשר רוצים לוודא שהקשר יציב ולא מזדמן. במצבים רגישים כדאי להמתין יותר, ובמצבים יציבים אפשר לבחון את העיתוי לפי גיל הילדים והקונפליקט בין ההורים.

‏האם ההורה השני יכול למנוע ממני להכיר לילדים בן זוג חדש?

‏בדרך כלל לא. עם זאת, אם יש חשש ממשי לפגיעה בילדים, מומלץ לא להתעלם ממנו אלא לקיים שיחה, גישור או ייעוץ מקצועי. בהסכם נכון מגדירים איך ליידע את הילדים והדרגתיות בחשיפה.

‏מה עושים אם הילד לא רוצה לפגוש את בן הזוג החדש?

‏לא כופים. בודקים מה עומד מאחורי הסירוב, נאמנות להורה השני, פחד משינוי, קושי אישי מול האדם החדש או כעס על הפרידה. לפעמים נכון לדחות את המפגש, לקצר אותו, או לקיים שיחת הדרכת הורים.

‏האם בן הזוג החדש יכול להעיר לילדים או לחנך אותם?

‏בשלבים הראשונים מומלץ מאד שלא. סמכות הורית נשארת אצל ההורים. בן הזוג החדש יכול להיות נעים, תומך ומכבד, אך לא להפוך לדמות מחנכת לפני שיש הסכמה, מוכנות של הילדים, זמן וקשר יציב.

‏מתי מותר שבן הזוג החדש יישן בבית?

‏נכון לעשות זאת רק לאחר היכרות הדרגתית וחיובית, ללא הפתעה, וכאשר שגרת הילדים נשמרת. בהסכם אפשר לקבוע שהלינה תידחה לתקופה מסוימת או תיעשה בשלבים. הכלל הוא, לשמור על הילדים.

‏האם כדאי להכניס סעיף כזה לכל הסכם גירושין?

‏כאשר יש ילדים, מומלץ מאד להתייחס לנושא. גם אם היום אין בן זוג חדש, סעיף ברור יכול למנוע מחלוקת עתידית. הניסוח צריך להיות מאוזן ולא פולשני.

‏מה אם בן הזוג החדש כבר גר בבית?

‏אז לא מתעלמים מהמציאות. בגישור בודקים איך הילדים חווים את המצב, אילו גבולות חסרים, מה צריך להיאמר להורה השני, ואיך מגדירים תפקידים כך שלא תהיה פגיעה בסמכות ההורית.

מה כדאי לעשות עכשיו?

‏אם אתם לפני הצגת בן זוג חדש לילדים, אל תתחילו מהמפגש. התחילו מבדיקה קצרה: האם הקשר יציב, האם הילדים הסתגלו לפרידה, האם ההורה השני יודע, האם יש תוכנית הדרגתית, והאם ברור לכולם שבן הזוג החדש אינו מחליף אף הורה.

‏אם אתם בתוך גישור, כדאי להעלות את הנושא גם אם הוא מרגיש לא נעים. דווקא נושאים שלא מדברים עליהם הופכים אחר כך למוקד של סכסוך אישי. סעיף קצר, מכבד ומדויק יכול לחסוך הרבה כאב לילדים והרבה עימותים להורים.

קריאה לפעולה

‏אם אתם נמצאים לפני פרידה, בתוך תהליך גירושין, בסכסוך משפחתי או במחלוקת עסקית, אפשר להתחיל בשיחת התאמה דיסקרטית. בשיחה נבדוק האם גישור מתאים למצב שלכם ומה יכול להיות הצעד הנכון הבא.

‏דני שדה

‏שדה גישור

‏טלפון: ‎052-2854963‎

מקורות והרחבה

‏• טיוטת המאמר שהועלתה: “בן זוג חדש אחרי גירושין”.

‏• כל זכות – אישור הסכם גירושין בין יהודים: ‎https://www.kolzchut.org.il/he/אישור_הסכם_גירושין_בין_יהודים‎

‏• הרשות השופטת / gov.il – בקשה לאישור הסכם בין בני זוג: ‎https://www.gov.il/he/service/couple-family-agreement‎

‏• כל זכות – אפוטרופסות על ילדים: ‎https://www.kolzchut.org.il/he/אפוטרופסות_על_ילדים‎

‏• AFCC – Making Your Parenting Plan Work: ‎https://www.afccnet.org/Resource-Center/Family-Resources/Making-your-Parenting-Plan-Work‎

‏• Relationships Australia NSW – When and How to Introduce Your New Partner to Children: ‎https://www.relationshipsnsw.org.au/blog/introduce-new-partner-to-children/‎

‏• OurFamilyWizard – Introducing a New Partner to Your Kids; New Partners and Co-parenting; Dating After Divorce With Kids: ‎https://www.ourfamilywizard.com/‎

‏• Verywell Mind – How to Start Dating After Divorce: ‎https://www.verywellmind.com/how-to-start-dating-after-divorce-5191555‎

שתף מאמר: