כשאחד מבני הזוג מסרב להגיע לגישור איך נכון לפעול ומה באמת עומד מאחורי ההתנגדות

אחת הסיטואציות השכיחות והמתסכלות ביותר בתהליכי גירושין היא פשוטה לכאורה,
צד אחד רוצה גישור והצד השני מסרב.
בנקודה הזו חשוב להבין משהו עמוק:
ברוב המקרים, ההתנגדות היא לא לגישור עצמו – אלא למה שהגישור מייצג עבור אותו אדם.
המחקר והניסיון המקצועי בעולם מראים כי התנגדות לגישור נובעת כמעט תמיד ממרכיבים רגשיים,
תפיסתיים או אסטרטגיים – ולא רק משיקולים רציונליים.

למה אנשים מסרבים לגישור?

1. חוסר אמון – אחד הגורמים המרכזיים הוא חוסר אמון:
    בבן הזוג
    בתהליך
    או במגשר עצמו
   כאשר אין אמון, קיים חשש אמיתי אצל המתנגד:
    להיחשף
    לוותר על עמדת כוח
    או “להיפגע” במשא ומתן
   מחקרים מצביעים על כך שחוסר אמון פוגע ישירות ביכולת לשתף פעולה ולהתקדם לפתרון.
2. פחד מהפסד או ויתור – עבור רבים, גישור נתפס כ:
    פשרה
    ויתור
    או חולשה
   ולכן עולה חשש:
   “אם אני מגיע לגישור, אני כבר מפסיד. יתכן ובדרך התנהלות שונה אני יכול "להרוויח" יותר". תפיסה
   זו שגויה, אך נפוצה מאוד.
3. כעס ופגיעה רגשית – כאשר המטען הרגשי גבוה:
    האדם לא פנוי לפתרון
    האדם מחפש הכרה "בעוול" שנעשה לו", צדק לעצמו או “ניצחון”
   במצבים כאלה, עצם הרעיון של לשבת יחד נתפס כבלתי אפשרי.
4. חוסר הבנה של התהליך – לא מעט אנשים פשוט לא יודעים:
    כיצד מתנהל הגישור
    איך מתקבלות החלטות
    ומה היתרון עבורם

ולכן הם מעדיפים את מה שמוכר להם – גם אם הוא פחות יעיל.

5. שיקול אסטרטגי
   לעיתים ההתנגדות היא מחושבת – מתוך רצון למשוך זמן
    ניסיון להפעיל לחץ
    או אמונה שבית המשפט יניב תוצאה טובה יותר

נקודת מפתח שחייבים לקחת בחשבון, לא ניתן להכריח אף אחד להשתתף בגישור. הגישור מבוסס
על עיקרון יסוד של השתתפות מרצון.
ללא הסכמה אמיתית של שני הצדדים:
 התהליך לא יעבוד
 ולעיתים אף ייכשל
ידוע שכאשר צד מגיע “בכפייה” – רמת המחויבות נמוכה והאפקטיביות יורדת משמעותית.

מה כן אפשר לעשות?

1. לשנות את הדרך שבה מציגים את הגישור
   במקום' “בוא נלך לגישור”
   עדיף' “בוא נבדוק דרך שתיתן לשנינו שליטה ותמנע מאבק ארוך”
   המיקוד צריך להיות:
    תועלת אישית
    שליטה בתוצאה
    חיסכון בזמן ובכסף
2. לזהות את הסיבה האמיתית להתנגדות
   כל התנגדות היא מידע. שאלות נכונות יכולות לחשוף האם ההתנגדות נובעת מ: פחד, חוסר אמון או
   תפיסה שגויה. לדוגמה ניתן לברר “מה הכי מטריד אותך ברעיון של גישור?”
3. להציע התחלה “רכה” במקום התחייבות מלאה לדוגמא ניתן להציע:

 פגישת היכרות אחת
 שיחה אישית עם המגשר
 או אפילו שיחת טלפון עם המגשר
אפשרויות אלו עשויות להוריד את התנגדות בצורה משמעותית.

4. יש להציג מה המשמעויות כאשר לא בוחרים בגישור כאלטרנטיבה. לעיתים ההבנה
   מגיעה דרך האלטרנטיבה:
    פגיעה בילדים שהופכים כלי ניגוח בין ההורים
    הליך משפטי ארוך
    עלויות גבוהות
    שחיקה רגשית
    פגיעה ביחסים שמחזקות את חוסר האמון
5. ניתן להשתמש בגורם שלישי ניטרלי שיציג את יתרונות הגישור. לפעמים המסר לא צריך
   להגיע מבן הזוג, אלא מ:
    קרוב משפחה של "הסרבן" שכבר נחשף ליתרונות הגישור בעבר או מבין את
   המשמעויות של הליכה לאפיק המשפטי.
    יועץ ניטראלי, או מטפל ש"הסרבן" נותן הו אמון
    מגשר שיציג את יתרונות הבחירה בדרך זו.
   שלושת האפשרויות שהוצגו כאן מפחיתות התנגדות ומעלות אמון.
6. לא להיכנס ללחץ או מאבק. חייבים להבין שגם סירוב הוא שלב בתהליך.
   לחץ מייצר התנגדות. ככל שמנסים “לשכנע בכוח", כך הצד השני יתבצר יותר בעמדתו.
   במקום זאת מומלץ:
    לשמור על טון רגוע
    להשאיר דלת פתוחה
    לאפשר זמן. יש אנשים שזקוקים לזמן כדי לקבל החלטות חשובות ביחוד כאשר הם
   נתונים במצבי לחץ (גירושין).

במקרים רבים, התנגדות ראשונית מתרככת עם הזמן במיוחד כשהמציאות מתחילה “להכאיב”.
לא מעט זוגות מגיעים לגישור דווקא אחרי ניסיונות אחרים שלא הצליחו.

סיכום
התנגדות לגישור היא לא מכשול – היא סימפטום. מאחוריה יש פחד, חוסר אמון, או צורך שלא קיבל
מענה
כאשר מבינים את זה, ניתן להוריד התנגדות, לבנות אמון, וליצור פתח לשיח ובסופו של דבר

לאפשר מעבר ממאבק לפתרון.

הזמנה אישית: בואו נדבר
אם אתם שוקלים גירושין או נמצאים בתחילת קונפליקט, כדאי לעצור רגע לפני פנייה להליך משפטי.
שיחת אבחון דיסקרטית יכולה להבהיר האם גישור מתאים לכם, ומהי הדרך היעילה והמאוזנת ביותר
עבורכם. לפעמים ההחלטה החשובה ביותר היא לא איך להתגרש אלא איך לא להפוך את זה
למלחמה.
צרו איתי קשר ובואו נבדוק ביחד כיצד ניתן יהיה לסייע לכם לעבור את התקופה המאתגרת, בשלום.

דני שדה, מגשר ומאמן 052-2854963