איך לדבר על פרידה, ילדים, כסף ורכוש לפני הגישור, בזמן הגישור ואחרי ההסכם
שיחה קשה בין בני זוג אינה נעשית מסוכנת רק בגלל הנושא. היא מסלימה כאשר הכאב, הפחד וחוסר הוודאות נכנסים לחדר בלי מסגרת. בתקופת פרידה, גם משפט תמים על חשבון הבנק, איסוף הילד או שימוש ברכב יכול להישמע כאיום, האשמה או ניסיון להשתלט. לכן המטרה אינה למצוא “משפט קסם”, אלא לבנות דרך שמאפשרת לדבר על נושאים נפיצים בלי להפוך כל שיחה למאבק.
התשובה בקצרה
כדי לנהל שיחה קשה על גירושין מבלי להגיע לפיצוץ, בוחרים זמן ומקום בטוחים, מדברים על נושא אחד בלבד, מתארים עובדות וצרכים במקום להאשים, מנסחים בקשה מעשית ומסכמים את הצעד הבא. כשעולה הצפה רגשית עוצרים וחוזרים לשיחה במועד מוסכם. לפני הגישור מומלץ שהזוג יבנה כללי ביניים כמו מילה בטוחה שהזוג הסכים עליה, שברגע שהיא נאמרת, הדיון נעצר. בזמן הגישור המגשר מפריד בין כאב, מידע והחלטות וכחלק מהתהליך המגשר דואג שהזוג יביא את הקונפליקטים לחדר גישור ושבבית בין הפגישות יהיה רגוע עד כמה שניתן. לאחר שההסכם נחתם קובעים מנגנון תקשורת, זמני תגובה ודרך לטיפול בשינויים. זיכרו, ילדים לעולם אינם משמשים להעברת מסרים בין ההורים.
למי המאמר מתאים?
• לבני זוג ששוקלים פרידה ורוצים לפתוח את השיחה בלי להשפיל או לאיים.
• למי שכבר הודיעו על רצון להתגרש, אך עדיין גרים יחד וכל יום בבית נעשה טעון.
• לזוגות שנמצאים בגישור ומתקשים לדבר על ילדים, כסף, דירה, רכוש, חובות או בן זוג חדש.
• להורים שכבר נפרדו, אך כל הודעת ווטסאפ גוררת סבב האשמות.
• למי שמבקשים להבין איך להיפרד בכבוד גם כשאין אמון או קרבה.
במאמר זה נעסוק ב:
1. למה שיחות קשות מסלימות דווקא בתקופת גירושין.
2. איך לפתוח הודעה על רצון להתגרש.
3. כללי תקשורת כאשר עדיין גרים באותו בית.
4. איך מדברים על נושאים נפיצים בזמן הגישור.
5. איך מנהלים תקשורת אחרי ההסכם והפרידה.
6. למה אסור להפוך את הילדים לשליחים.
7. מה חשוב לדעת בישראל ואיך גישור עוזר בפועל.
למה שיחה קשה הופכת מהר להסלמה?
בתקופת גירושין, בני הזוג אינם שומעים רק את המילים שנאמרות עכשיו. כל משפט עובר דרך ההיסטוריה הזוגית, הפגיעות והחששות שנצברו לאורך השנים. המשפט “צריך לדבר על הדירה” עלול להישמע כאיום בפינוי או באובדן כלכלי. בקשה ליותר זמן עם הילדים עלולה להתפרש כביקורת על ההורות של הצד השני. כאשר המוח מזהה סכנה, גם אם היא רגשית ולא פיזית, אנשים נוטים לתקוף, להתגונן, להאשים או להיסגר.
הבעיה אינה בעצם קיומה של המחלוקת. אפשר שלא להסכים על הדירה, על זמני השהות, על כסף או על אופן חלוקת האחריות ההורית. ההסלמה מתחילה בדרך כלל באופן שבו השיחה נפתחת, בטון שבו הדברים נאמרים ובמספר הנושאים שמנסים לפתור בבת אחת.
שתי שיטות פשוטות יכולות לסייע לפתוח שיחה קשה בצורה בטוחה ועניינית יותר:
פתיחה רכה: להתחיל בתיאור ובבקשה, לא בהאשמה
“פתיחה רכה” היא דרך לפתוח שיחה בלי להעמיד מיד את הצד השני בעמדת נאשם. במקום לתקוף את אופיו או להזכיר את כל כישלונות העבר, מתארים את המצב הנוכחי, מסבירים כיצד הוא משפיע עלינו ומציגים בקשה מעשית.
במקום לומר:
“אתה אף פעם לא מתחשב בי ומחליט לבד מה קורה עם הילדים”.
אפשר לומר:
“כשמשנים את זמני האיסוף ברגע האחרון, קשה לי להתארגן ואני חוששת שהילדים ירגישו חוסר ודאות. אני מבקשת ששינויים יועברו לפחות יום מראש, אלא אם מדובר במקרה דחוף”.
פתיחה רכה אינה ויתור על עמדה ואינה ניסיון לטשטש בעיה. היא מאפשרת לומר דברים ברורים בלי להפוך את המשפט הראשון להתקפה. העקרונות המרכזיים הם לדבר בגוף ראשון, לתאר עובדות במקום לשפוט אופי, להתייחס לנושא אחד ולהציג בקשה שניתן לענות עליה.
שיטת BIFF: הודעה קצרה, עניינית, מכבדת וברורה
שיטת BIFF מתאימה במיוחד לתקשורת כתובה במצבי קונפליקט. ראשי התיבות באנגלית הם Brief, Informative, Friendly, Firm. בעברית ניתן לתרגם זאת לתקשורת קצרה, אינפורמטיבית, מכבדת וברורה.
• קצרה: לא לכתוב מגילה ולא לחזור על כל ההיסטוריה הזוגית.
• אינפורמטיבית: למסור עובדות, מועדים ומידע שנחוץ לקבלת החלטה.
• מכבדת: להימנע מציניות, איומים, עלבונות ואבחונים של הצד השני.
• ברורה ויציבה: לסיים בבקשה, בהצעה או בגבול מעשי, בלי להשאיר את השיחה פתוחה לעוד סבב האשמות.
לדוגמה, במקום לכתוב:
“כרגיל לא טרחת לעדכן אותי על אסיפת ההורים. ברור שלא באמת חשוב לך שאהיה מעורב”.
אפשר לכתוב:
“אסיפת ההורים תתקיים ביום שלישי בשעה 18:00. אני מתכוון להגיע. אנא עדכני עד יום ראשון אם גם את מגיעה, כדי שנוכל לתאם מול המחנכת”.
שיטת BIFF אינה מתאימה רק להודעות בין הורים שכבר נפרדו. אפשר להשתמש בה גם כאשר בני הזוג עדיין גרים באותו בית ונדרשים לתאם שימוש ברכב, תשלומים, שעות עם הילדים, קניות או פרטיות בבית. היא מועילה במיוחד כאשר שיחות בעל פה נוטות לגלוש במהירות להאשמות.
לפני כל שיחה קשה כדאי לעצור ולענות על ארבע שאלות:
• מהו הנושא היחיד שעליו אני מבקש לדבר?
• מהן העובדות, ללא פרשנות והאשמה?
• מהו החשש או הצורך שלי?
• מהו הצעד הקטן והמעשי שאני מבקש מהצד השני?
כאשר אין תשובות ברורות לשאלות האלה, ייתכן שהשיחה עדיין אינה מוכנה. עדיף לעצור, לנסח את הדברים מחדש או להביא את הנושא לחדר הגישור, מאשר לפתוח שיחה שתוסיף עוד שכבה של פגיעה לסכסוך הקיים.
במאמר אתייחס לדרך ההתקשרות המומלצת לניהול שיחות בשלש תקופות עיקריות: בתקופה שבה התקבלה ההחלטה להתגרש, תוך כדי תהליך הגישור ולאחר ההגעה להסכם בין שני הצדדים.
לפני הגישור – איך לפתוח שיחת פרידה בלי להפוך אותה לכתב אישום
הודעה על רצון להתגרש יכולה לעצב את כל התהליך. היוזם כבר עבר תהליך פנימי, בעוד הצד השני שומע את ההחלטה לראשונה. לכן לא מודיעים בזמן ריב, ליד הילדים, לפני יציאה לעבודה או בווטסאפ, אלא אם בטיחות מחייבת דרך אחרת.
המסר צריך להיות ברור אך לא אכזרי: “זו שיחה קשה עבורי. הגעתי למסקנה שאני רוצה להיפרד, וחשוב לי שננהל את ההמשך בלי לפגוע בילדים”. באותו ערב לא מנתחים את כל הקשר ולא מנהלים משא ומתן. די להסכים על הימים הקרובים ומה לא עושים עד לפגישה מסודרת.
להרחבה על העיתוי, המקום והניסוח של השיחה הראשונה, ראו: איך מודיעים לבן או בת הזוג שרוצים להתגרש?
כשיש אלימות, איום או פחד ממשי, לא מקיימים שיחה ישירה בשם “פרידה מכבדת”. קודם בונים תוכנית בטיחות ומקבלים ייעוץ מתאים; גם התאמה לגישור נבדקת בזהירות.
תקשורת גירושין באותו הבית מחייב לבנות הסכם תפעולי זמני
כאשר עדיין גרים יחד, המטבח, הרכב, החשבונות והילדים נעשים מוקדי חיכוך. לכן כדאי לבנות “הסכם תפעולי זמני” לשבועות הקרובים, הסכם שיאפשר לכם להחזיק את הבית ביחד ושיכלול מנגנון לפתירת המחלוקות שיעלו תוך כדי השהיה המשותפת.
• מרחב ופרטיות: באילו חדרים משתמש כל אחד, מתי דופקים לפני כניסה לחדר פרטי ומה אינו נפתח ללא רשות.
• הורות בבית: מי אחראי בכל ערב, מי מסיע, ומה אומרים לילדים אם עדיין לא התקבלה החלטה סופית.
• כסף שוטף: אילו חשבונות ממשיכים לשלם במשותף, אילו הוצאות דורשות תיאום ומה נחשב דחוף.
• תקשורת: ערוץ אחד לנושאים מעשיים, שעות שבהן לא פותחים דיון, והתחייבות לא לריב ליד הילדים.
• צעדים חד־צדדיים: לא מוציאים כסף חריג, לא משנים מסגרות לילדים ולא מכניסים בני משפחה לעימות בלי בירור מקצועי.
זה אינו הסכם משפטי ואינו קובע זכויות. הוא רק מצמצם חיכוך עד לקבלת החלטות שקולות.
לפני מעבר מהבית או שינוי משמעותי במגורים, ראו גם: האם לעזוב את הבית לפני הסכם גירושין?
בתקופת הגישור – איך מדברים על נושאים נפיצים בלי לאבד שליטה
נושאים נפיצים בגישור משפחה כוללים כסף, ילדים, רכוש, חובות, מעבר דירה, עסק, משפחות מוצא שנמצאות מאחור, ובן או בת זוג חדשים. המגשר אינו מוחק את הרגש, אלא מונע ממנו לנהל לבדו את ההחלטה.
בפגישה מפרידים בין עובדה, חשש ובקשה. “יצאו מהחשבון 18,000 ש״ח” היא עובדה לבירור; “אני מפחד שלא יישאר כסף” הוא חשש; “כל הוצאה מעל סכום מוסכם תחייב עדכון” היא בקשה מעשית. כך מחליפים האשמות בבעיה שניתן לפתור.
כשהשיחה מתחממת, עוצרים בלי לנטוש: מסכמים מה הובן, מה פתוח ומתי חוזרים לנושא. אפשר לבקש מסמכים, לקיים פגישה נפרדת או לבנות תקופת ניסיון. לא כל החלטה חייבת להיות סופית בפגישה הראשונה. אחד הכללים החשובים, את הנושאים שעולים במהלך השבוע והם "נפיצים" תשאירו לחדר הגישור, תימנעו לדון בהם בבית. בבית תנסו לפעול בשיקול דעת ובכמה שפחות אמוציות, למען הילדים
שתי דוגמאות: מה שינה את דרך ניהול הקונפליקט
במקרה בו אב שעזב את הבית לטובת אישה צעירה ביקש להסדיר קשר עם ילדיו, והאם ראתה בכך המשך לפגיעה הזוגית. המגשר זיהה פחד משותף בו הוא פחד לאבד את הילדים, והיא מפחדת לאבד גם אותם למשפחה החדשה. נבנתה תוכנית שהות של הילדים עם האב לניסיון, כאשר סוכם על בדיקה לאחר שלושה חודשים. נקודת הבדיקה נתנה לשניהם רשת ביטחון.
במקרה נוסף ההורים שהתגרשו גרו כמעט שעתיים זה מזה, רק האם נהגה, וילד עם ADHD התקשה בשיחות וידאו. במקום להאשים, הגישור חיבר בין צורכי הילד, המרחק והלוגיסטיקה, ונבנו תוכנית הורות וסבב של ארבעה שבועות.
השאלה השתנתה מ“מי אשם?” ל“מה הוא הפתרון שניתן להשיג ביחד?”.
אחרי ההסכם – איך מונעים מהסכסוך לחזור דרך הווטסאפ
הסכם אינו מסיים שיחות קשות. ילדים גדלים והמציאות משתנה, ולכן אנו קובעים גם “פרוטוקול תקשורת” ליום שאחרי.
• ערוצי תקשורת מוסכמים: ווטסאפ לעניינים שוטפים, דוא״ל לנושאים מהותיים ויומן משותף לתורים, חוגים וחופשות.
• זמני תגובה: דחוף – בהקדם האפשרי, חשוב – בתוך יום עבודה; שוטף – בתוך יומיים, בהתאם למה שהצדדים קבעו.
• נושא אחד בכל הודעה מבלי לערב נושאים שאינם קשורים לנושא כמו, איחור באיסוף, חשבון רפואי שלא שולם, חופשת הקיץ והכאב מהנישואין.
• בקשת שינוי מובנית – מה מבקשים לשנות, למה, עד מתי צריך תשובה ומה החלופה אם אין הסכמה.
• נקודות בדיקה – לאחר 30, 90 או 180 יום לאחר חתימה על ההסכם , ובכל מעבר משמעותי כמו כיתה חדשה, מעבר לחטיבה או לתיכון, מעבר דירה או שינוי מקום העבודה.
בתקשורת טעונה כותבים קצר, אינפורמטיבי, מכבד ויציב. לפני שליחה מוחקים אבחנות אופי, היסטוריה זוגית ואיומים. כלי דיגיטלי יכול לסייע בקיצור ניסוח בלבד, בלי מידע אישי רגיש ובלי להחליף ייעוץ או אחריות הורית.
להרחבה מעשית, ראו: תקשורת בין הורים גרושים: איך מגדלים ילדים יחד גם כשהזוגיות הסתיימה וכן מדריך הורות משותפת בגירושין.
הילדים מחוץ לסכסוך, לא שליחים, לא מרגלים ולא שופטים
ילד לא צריך לומר “אבא אמר שלא ישלם”, למסור מעטפה או להסביר מדוע הורה מאחר. כשהוא משמש שליח, הוא נושא את תגובת ההורה השני ועלול להרגיש שעליו לבחור צד.
הכלל פשוט, מידע בין מבוגרים עובר בערוץ של המבוגרים. שני ההורים יכולים לקבל מידע ישירות ממסגרות החינוך והבריאות, בכפוף לדין. הילד רשאי לבטא רגשות, אך אינו מנהל משא ומתן.
לקראת שיחה משותפת עם הילדים, ראו: איך מספרים לילדים שההורים מתגרשים מבלי לערער את ביטחונם? ואם עולה קשר חדש, ראו: איך מודיעים לילדים על בן או בת זוג חדשים?
מה חשוב לדעת בישראל?
בישראל, בסכסוכי משפחה רבים יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. מתקיימים מפגשים ביחידת הסיוע ונבחנת אפשרות להסכמה או לגישור. עיכוב ההליכים הוא בדרך כלל 60 ימים, עם אפשרויות הארכה, קיצור וסעדים דחופים לפי הדין.
הסכם גירושין מוגש לאישור הערכאה המוסמכת כדי לקבל תוקף של פסק דין; אצל בני זוג יהודים, הגט מסודר בבית הדין הרבני. אין להסתפק בהבטחות בעל פה או בהתכתבות חלקית.
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. באלימות, הברחת נכסים, פגיעה בילדים, הפרת צווים או פער כוח קיצוני, יש לקבל ייעוץ מתאים ולבדוק אם גישור אפשרי.
איך גישור יכול לעזור בפועל?
יתרונות הגישור אינם רק אווירה רגועה או חיסכון בזמן ובכסף. הגישור יוצר תהליך עבודה מוסדר ומובנה, זמן להצגת מידע, סדר עדיפויות, איסוף מסמכים והתקדמות מהסכמות זמניות למלאות בלי להכריע תחת לחץ.
• בשלב הראשון בודקים התאמה, בטיחות, פערי מידע ומה חייב להישאר חסוי או להיבדק בנפרד.
• ממפים את הנושאים: ילדים, מגורים, כסף שוטף, מזונות, רכוש, חובות, עסק, גט ותקשורת עתידית.
• מגדירים כללי שיחה: לא קוטעים, לא מאיימים, מדברים על נושא אחד ומבחינים בין עובדה לפרשנות.
• בונים אפשרויות ולא רק עמדות. במקום “חצי־חצי או כלום”, בוחנים חלופות, תקופות ניסיון ומנגנוני בדיקה.
• מנסחים הסכמות ברורות: מי עושה מה, עד מתי, איך מעדכנים ומה קורה כשיש שינוי או מחלוקת.
• שומרים על הילדים באמצעות מסר הורי אחיד, ערוץ ישיר בין ההורים ומנגנון שמונע העברת מסרים דרכם.
• קובעים מסלול להמשך: בדיקת טיוטה, ייעוץ משפטי לפי הצורך, אישור ההסכם, קבלת תוקף בבית המשפט ואפשרות לחזור לגישור נקודתי גשעחות מחלוקות.
השליטה בתוצאה נשארת אצל בני הזוג. המגשר אינו פוסק מי צודק, אלא מסייע לבנות החלטות שקופות וישימות. כשקיים חוסר אמון וחשדנות בין הצדדים, כללים ומנגנוני בקרה מחליפים את חוסר האמון.
לקריאה רחבה יותר על הכיוון, ראו: איך להתגרש בשלום ולהימנע ממלחמה
טעויות שכדאי להימנע מהן
• לפתוח שיחה קשה בזמן ריב, בלילה, ליד הילדים או רגע לפני התחייבות חשובה.
• לערב באותה שיחה את כל ההיסטוריה, הילדים, הכסף, הדירה והמשפחות המורחבות.
• לנסח אבחנות אופי כמו “את נרקיסיסטית” או “אתה אבא גרוע” במקום לתאר התנהגות ובקשה.
• לענות מיד לכל הודעה פוגעת. עצירה של שעה או לילה יכולה למנוע נזק של חודשים.
• להשתמש בילדים, בסבים, במורים או בחברים כדי להעביר מסרים וללחוץ על הצד השני.
• לקבל החלטות כספיות או הוריות חד־צדדיות מתוך רצון “לקבוע עובדות”.
• לחשוב שחתימה על הסכם פותרת את הכול מבלי לסכם על דרכי וכללי תקשורת ישימות. בהסכם יש לשקול מנגנון עדכון מאחר וגם הסכם טוב עשוי להשחק ככל שעובר הזמן והילדים גדלים.
מניסיוני כמגשר
מניסיוני כמגשר, “אי אפשר לדבר איתו” פירושו לעיתים שהשיחה ביניכם מנסה לעשות יותר מדי, לעבד אמירה פוגענית, להוכיח אשמה ולסגור נושאים קריטיים כמו ימי שהות וחלוקת רוכש וכספים באותו הערב.
בתחילת תהליך הגישור אנחנו מעלים על הכתב את ההסכמות הקיימות בין בני הזוג, ותתפלאו יש רבות כאלו. הסכמות אלו הן הבסיס עליו מושתת התהליך. בהמשך אנחנו פותרים את הסוגיות שהכי בוערות/נפיצות ביניכם וכך אנו מיצרים מנגנון ובסיס יציב להסכם סופי שיקבל אישור בית משפט או בית דין רבני.
שאלות ותשובות
איך מנהלים שיחה קשה על גירושין מבלי להגיע לפיצוץ והסלמה?
מתכננים מראש את הזמן והמקום, מגדירים נושא אחד, מדברים בגוף ראשון, מתארים עובדות וחששות ומבקשים צעד מעשי. אם הטון עולה, עוצרים ומסכמים מתי חוזרים לשיחה. לא משתמשים באיומים ולא דורשים להכריע את כל התהליך בפגישה אחת.
מהם הכללים המומלצים לתקשורת בין בני זוג בהליכי גירושין שעדיין גרים יחד?
כדאי לקבוע הסכם תפעולי זמני הכולל פרטיות ומרחבים מוגנים, אחריות על הילדים, הוצאות שוטפות, ערוץ תקשורת, שעות שקטות ואיסור על מריבות ליד הילדים. החלטות גדולות אינן מתקבלות בסלון או במטבח מתוך כעס.
למה אסור להשתמש בילדים כדי להעביר מסרים בין הורים גרושים?
כי הילד נושא את תגובת ההורה השני, מרגיש נאמנות כפולה ועלול לחשוב שהוא אחראי לסכסוך. מסרים, כסף, שאלות ובקשות עוברים ישירות בין המבוגרים. הילד רשאי להביע רגשות, אך אינו שליח או מנהל משא ומתן.
על פי שדה גישור, איך מתמודדים עם נושאים רגישים בשלבי הגישור הראשונים?
מתחילים במציאת מטרות משותפות, מתוך מחשבה איך אתם רואים את החיים שלכם לאחר שהתהליך יסתיים. ממשיכים בבניית הסכמות בנושאים שדחופים לכם וממשיכים לטפל בכלל הנושאים שבהסכם על פי סדר החשיבות כפי שאתם קובעים. כך עוברים על כל הנושאים שההסכם עוסק בהם, ילדים, דיור, נכסים, כספים, פנסיות וכדומה. בתהליך מפרידים בין עובדות, חששות ובקשות, אוספים מסמכים, בונים כללי ביניים, ורק אז עוברים להחלטות ארוכות טווח. לעיתים משתמשים בתקופת ניסיון ובמועד בדיקה במקום להחליט על פתרון סופי ומידי.
מה עושים כשהשיחה בין בני הזוג מתחילה בבית להסלים?
מפסיקים לנסות לשכנע. אומרים: “אנחנו לא מצליחים לדבר על זה כרגע. אני מציע לעצור ולחזור מחר בשעה 18:00 עם נושא אחד בלבד”. חשוב לקבוע מועד חזרה, אחרת העצירה נחווית כבריחה או ענישה.
האם אפשר לחזור לגישור אחרי שכבר נחתם הסכם?
כן. מציאות החיים משתנה, ולעיתים נדרש גישור ממוקד לעדכון זמני שהות, הוצאות, מגורים או מנגנון תקשורת. שינוי בעל משמעות משפטית צריך לקבל את האישור המתאים כדי להיות מחייב.
מתי גישור אינו המסלול הנכון?
כאשר אין אפשרות לשיחה בטוחה וחופשית, יש אלימות או איום, הסתרת מידע חמורה, הפרת צווים או סיכון לילדים, ייתכן שנדרשת קודם התערבות משפטית או טיפולית. התאמה לגישור נבחנת לפי המקרה ולא לפי סיסמה.
מה כדאי לעשות עכשיו?
• כתבו במשפט אחד מהו הנושא היחיד שדורש שיחה היום.
• הפרידו על דף בין עובדות, חששות ובקשה מעשית.
• קבעו ערוץ תקשורת וזמני תגובה, והפסיקו להעביר מסרים דרך הילדים.
• אם אתם עדיין באותו בית, בנו כללי ביניים לתקופה הקרובה במקום לנהל ויכוח חדש בכל ערב.
• אם השיחות חוזרות לאותו פיצוץ, עיצרו, הביאו את הנושא לחדר גישור אל תחכו שהסכסוך יתקבע.
פנייה לדני שדה – שדה גישור
אם אתם נמצאים לפני פרידה, בתוך תהליך גירושין, או אחריה. ואם אתם נמצאים בסכסוך משפחתי או במחלוקת עסקית, אפשר להתחיל בשיחת התאמה דיסקרטית. בשיחה נבדוק האם גישור מתאים למצב שלכם ומה יכול להיות הצעד הנכון הבא.
דני שדה
שדה גישור
טלפון: 052-2854963
מקורות והרחבה
• הרשות השופטת – בקשה ליישוב סכסוך במשפחה
• משרד הרווחה והביטחון החברתי – יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין
• הרשות השופטת – בקשה לאישור הסכם בין בני זוג
• בתי הדין הרבניים – בקשה לגירושין בהסכמה
• כל־זכות – קשר של הורה גרוש או פרוד עם המוסד החינוכי
• כל־זכות – גישה לשני ההורים למידע על ילדיהם בקופת החולים
• Cafcass – תקשורת בין הורים לאחר פרידה
• מכון גוטמן – פתיחה רכה של שיחה קשה
• High Conflict Institute – שיטת BIFF לתגובה כתובה
• van Dijk ואחרים – מטא־אנליזה על קונפליקט הורי והסתגלות ילדים
• National Family Mediation – מקרי גישור משפחתי אמיתיים